בֹּהוּ

1, – בלבול וערבוביה גדולה ביסודי תבל, וחרבן, תמיד בחבור עם תהו, Chaos: והארץ היתה תֹהוּ וָבֹהוּ (בראש' א ב) . ראיתי את הארץ והנה תֹהוּ וָבֹהוּ (ירמ' ד כג). ונטה עליה קו תהוּ ואבני בֹהוּ (ישע' לד יא).



1 משקל פֹעַל, קֹדֶש עם ו נחה (Barth, § 256), ות"א ריקניא.  ורסע"ג תרגם מסתבחרה, שהוא בערב' מתפשטת, והביא פרוש זה גם ריב"ג, אך איו כונתו מבוארה. ושאר הקדמונים וגם החדשים פרשו כמו התרגו' ועי' תהו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים