בְּהוּר

*1, ש"ז, מ"ר בְּהוּרִים, – כמו בהרת, כתם, Fleck; tache; spot: בשעה שרקיע נעשה בהורין2 בהורין להוריד טל ומטר (תענ' ז:).



1 מן בהר.

2 כך בנוסח' הדפוסי' ובכ"י גרסה אחרת, עי' בָּהִיר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים