1, ש"ז, — חיה גסה הולכת על ארבע, גדולת הראש, עבת העור, חיה בנהרות אפריקה, לפנים גם ביאור מצרים, hippopotamus amphibius: הנה נא בהֵמוֹת אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל (איוב מ טו).  בהמות נותץ ללויתן בקרנו וקורעו ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו (מד"ר ויקרא יג).  ברא כנגדו בהמות בהררי אלף וכל תקופת תמוז נותן הקב"ה כח בבהמות והוא מתגבר ומגביה ראשו וגועה געיה אחת וקולו הולך בכל הישוב וכו' (מדרש ה' בחכמה, ביהמ"ד ילינק ה) במקור נדפס 'ביהמ"ק ילינק'.. — וסמי': משא בַּהֲמות2 נגב (ישעי' ל ו).