בֶּהָם

*1, ש"ז, מ"ר בֶּהָמִים, – מנהיג הבהמה, שומר הבהמה, Viehtreiber; driver; ânier: והיה (ר"י) רוכב על החמור והבהם עמו וכו' א"ל הבהם תן לי רשות לומר לך ד"א א"ל אמור א"ל אותו הבהם (מד"ר דברים ג).  שמא הבהמים מכניסין לתוכו חמץ (ירוש' פסחים א כז:).



1 כך נקוד לוי וקוה', סגול לפני ה קמוצה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים