1, ש"נ, מ"ר בְּהֵמוֹת, סמי' בֶּהֲמַת2, בַּהֲמוֹת, כנו' בְּהֶמְתִּי3, בְּהֶמְתּוֹ4, בְּהֶמְתֶּךָ (כמו מן בְּהֵמֶת), – שם כללי לבע"ח הולכי על ארבע, ביחוד הביתיים, שישתמשו בהם לעבודה וכדומה, Vieh; bête; beast : מאדם עד בְּהֵמָה (בראש' ו ז). בְּהֵמָה ורמש וחיתו ארץ (שם א כד).  בעוף וּבַבְּהֵמָה ובחיה (שם ז כא).  אם בְּהֵמָה אם איש (שמות יט יג). – וגם על חית השדה: זאת הַבְּהֵמָה אשר תאכלו שור שה וכו' איל וצבי ויחמור (דבר' יד ד-ה).  בֶּהֱמַת הלוים (במדב' ג מה).  ושורך וחמורך וכל בְּהֶמְתֶּךָ (דבר' ה יד).  בהמתן ובהמת אחרים בהמתן קודמת (תוספתא ב"מ יא כד). – ומ"ר: כי לי כל חיתו יער בְּהֵמוֹת בהררי אלף (תהל' נ י). ספתה בְהֵמוֹת ועוף (ירמי' יב ד).  ליש גבור בַּבְּהֵמָה (משלי ל ל).  כאריה בְּבַהֲמוֹת יער (מיכה ה ז). – ועל אחת מהמין, על החמור, הגמל: הַבְּהֵמָה אשר אני רכב עליה (נחמי' ב יב). – בהמה דקה, כמו צאן וכדומה.  בהמה גסה, כמו פרה, שור: בהמה גסה נקנית במסירה וכו' בהמה דקה נקנית במשיכה (קדוש' א ד).  אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל (ב"ק ז ז).  מקום שנהגו למכור בהמה דקה לעובד אלילים מוכרין וכו'  ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה (ע"ז א ו). ואעפ"י שאמרו אין מגדלין בהמה דקה אבל מגדלין בהמה גסה וכו' בהמה דקה איפשר להביא מחו"ל בהמה גסה אי אפשר להביא מחו"ל (ב"ק עט:). – ומליצה, בהמה בצורת אדם: וצריך למי שיבחר לחיות אדם באמת לא בהמה בתאר אדם ותמונתו (מו"נ ג ח).  אם לא ירחק מן המדות המגונות ומהבלי התענוגים וכו' הוא בהמה בצורת אדם (רוח חן ג). 

*אָבַס, האכיל בהמות לפטמם. – אֵבוּס, מַאֲבוּס. – אַיִל, הזכר מהכבשים. – אֻרְוָה, לעמידת הסוסים.  – אָתוֹן, הנקבה מהחמור.

*בֶּהָם, מנהיג, שומר הבהמות. – *בַּהֲמִי, °בַּהֲמִיּוּת.  – *בַּיְתִּית, בהמה ביתית. – בֵּכֶר, בִּכְרָה, גמל צעיר לימים. – בָּלַל, עשה בְּלִיל, מאכל להבהמה. –*בָּעַט, הכה ברגליו האחורניות. – בְּעִיר, בהמות משא, גמל, חמור, וכדומה. – בָּקָר, שם כללי להבהמה הגסה. – *בַּקָּר, *בַּקָּרוֹת.

גְּדִי, הקטן של הצאן. – *גִּדֵּל, בהמות, מְגַדֵּל בהמות, – גְּדֵרָה, מקום מוקף למרבץ הצאן. – גָּלָל, צואת הבהמה. – גָּמָל. – *גַּסָה, בהמה גַּסָה, בהמה דַקָּה.

*הַרְבָּעָה.

חֲזִיר. – חַיָּה, חית השדה וכו', ועי' במקומו.  – חֲמוֹר.

°יחף, חולי הרגל בבהמה.

כֶּבֶשׂ, כִּבְשָׂה. – *כּוֹי.

*מַזְקֶפֶת,  מסרק לבהמה. – מִכְלָאָה. – מִסְפּוֹא, מאכל לבהמות, לגמלים, וכדומה. – מִקְנֶה, כלל הבהמות שיש להאדם. – מַרְבֵּק, מקום לעמידת פרות. – מִרְעֶה.

*נְאָקָה, נקבה של הגמלים.

סוּס, סוּסָה. – *סַיִח, קטן של חמור, סוס.

עֵגֶל, עֶגְלָה, הקטן של הפרה. – עֵדֶר, קבוץ בהמות רועות יחד. – עֵז. – עַיִּר, בן אתונות. – עָלָה, עָלוֹת, פרה מניקה, נותנת חלב. – עַשְׁתְּרוֹת צאן.

פַּר, פָּרָה. – פֶּרֶד, פִּרְדָּה. – פַּרְסָה, הצפרנים שברגלי הבהמות, השור, האיל.

צֹאן.

*קִרְצֵף, סרק במסרק גס.

*רבע, הרביע בהמה. – רָחֵל, כבש. – רַמָּךְ, רַמָּכִים, ועי' סוס במקומו. – רֶפֶת, מקום עמידת הבהמות.

שׁוֹר. – שִׁרְבֵּט, השערות, הזקיף אותם.

*תותר. – תַּיִּשׁ, הזכר בעזים.