1, ש"נ, מ"ר בֶּהָרוֹת, –  כֶּתֶם בעור,   Hautfleck; tache de la peau; spot on the skin (macula2): אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בַהֶרֶת (ויקר' יג ב).  ואם בַּהֶרֶת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור (שם ד).  ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא והיה במקום השחין שאת לבנה או בַהֶרֶת לבנה אדמדמת (שם יט). ואם תחתיה תעמד הַבַּהֶרֶת לא פשתה צרבת השחין הוא (שם כג).  או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בַּהֶרֶת לבנה אדמדמת (שם כד).  ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בֶּהָרֹת בֶּהָרֹת לבנת וראה הכהן והנה בעור בשרם בֶּהָרֹת כהות לבנת בהק הוא (שם לח-לט).  בהרת עזה כשלג (נגע' א א).  בהרת כגריס וחוט יוצא ממנה וכו' שתי בהרות וחוט יוצא מזו לזו (שם ד ה).  היתה בהרת סמוכה לראש לעין ולאוזן וכו' (תוספתא שם ב יב). נתמעטה בהרתו מכגריס (שם ג ב).  שהיתה בו בהרת ונקצצה (ספרא תזריע, פ' נגע' ה יב).  באומר לקוץ בהרתו הוא מתכוין (שבת קלג.).  ואם העיז פניו בפני מי שגדול ממנו סוף בא לידי בהרת (ד"א זוטא ט.