מלת הגוף לנסתר ליחס התנ"ך, בכל המשמעות של ב. – *בּו ביוֹם, באותו היום בעצמו: בו ביום נמנו וגמרו (ידים ד א). בו ביום אמרו שם ב. בו ביום אמרו כל המטלטלין מביאין את הטומאה (תוספתא שבת א יח). שגירשה והחזירה בו ביום או שגירשה בו ביום ונתארסה לאחר (שם נדר' ו ד). בו ביום עמד יהודה גר עמוני לפניהם בבית המדרש (שם ידים ב יז). בו בפרק נולדה רבקה (סעו"ר א). בו ביום גדשו סאה (שבת קנג:). – *בו בלשון, באותם הדברים ממש: אתה אמרת להם נא חייך בו בלשון אני מוכיח את בניך (תנחומא בובר, וירא ה). – בו בדבר, באותו הדבר בעצמו: בו בדבר שאני מכה אני מרפא (פסיקתא רבתי, אנכי אנכי).