בָּהַר

קל לא נהוג.

– הפע', *הִבְהִיר, – עלה על כלם, היה יתר מכלם באיזה דבר1, übertreffen; surpasser; surpass: בהרת זו יון שהיתה מבהרת2 בגזירותיה על  ישראל (מד"ר ויקרא יה).

– נפע', °נִבְהַר, הבָּהֵר, – העשה בהרות: ביום חשכה בהבהר שחקים ויחתמו כוכביהם אין הקוסמים יכולים לדקדק ולקסם (מנחם מחברת, א ב ח).

– פע', °בּהֵר, – עשה בהרות: ביום השחק בר וצח יטריח עב ויבהרנו גם מעביר רוח ויטהרנו (מנחם ט ר ח).

– הפע', °הִבְהִיר, – כמו בִּהֵר, יבהירנו, יעשהו בהרות: כי אמר בהיות השחק צח יטריח עב ויבהירנו (ספר הגלוי לר"י קמחי קה).



1 כך בערב' בַהַר עלה על חברו בדבר.

2 לוי וקוה' החליטו שזה הִפְעִיל, אעפ"י שאין הכרע ואפשר לומר שהוא פִעל: מְבַהֶרֶת.  ופרשו המפרשים: היתה מפורסמ'.  ויותר נכון במשמ' הרשומה בפנים, כמו בערב'.