בָּהַר
קל לא נהוג.
– הפע', *הִבְהִיר, – עלה על כלם, היה יתר מכלם באיזה דבר1, übertreffen; surpasser; surpass: בהרת זו יון שהיתה מבהרת2 בגזירותיה על ישראל (מד"ר ויקרא יה).
– נפע', °נִבְהַר, הבָּהֵר, – העשה בהרות: ביום חשכה בהבהר שחקים ויחתמו כוכביהם אין הקוסמים יכולים לדקדק ולקסם (מנחם מחברת, א ב ח).
– פע', °בּהֵר, – עשה בהרות: ביום השחק בר וצח יטריח עב ויבהרנו גם מעביר רוח ויטהרנו (מנחם ט ר ח).
– הפע', °הִבְהִיר, – כמו בִּהֵר, יבהירנו, יעשהו בהרות: כי אמר בהיות השחק צח יטריח עב ויבהירנו (ספר הגלוי לר"י קמחי קה).
1 כך בערב' בַהַר עלה על חברו בדבר.
2 לוי וקוה' החליטו שזה הִפְעִיל, אעפ"י שאין הכרע ואפשר לומר שהוא פִעל: מְבַהֶרֶת. ופרשו המפרשים: היתה מפורסמ'. ויותר נכון במשמ' הרשומה בפנים, כמו בערב'.