א. בּוּע

*1, פ"ע, עם ב אחריו, בַּע בדבר, עתיד תָּבַע 2 בדבר, – שמח ועלז על דבר, frohlocken; se réjouire; to rejoice: אל תתאוה תואר נערי שוא ואל תשמח בבני עולה, וגם אם פרו אל תבע בם, אם אין אתם יראת יי' (ב"ס גני' יו א=ב).



1 בארמ' בוּע, אבוע, אשמח ואגיל: ואיבוע בירושלם (ת"י ישע' סה יז). בוּעוּ (ת"י יואל ב כא). 

2 ע"פ פתוחה, לפני ע הגרונית, כמו תָּצַר, וכן תָּשָׁב נא.