בּוּצִית

* 1, בִּיצ-, ש"נ, — שם המוני בבבל לאניה קטנה, לערֵבה, דוגית, Kahn; canot; small boat: המוכר את הספינה מכר את האיסכלא וכו' אבל לא מכר את היצועין וכו' ולא את הבוצית תוספתא ב"ב ד א.  רבי נתן אומר המוכר את הספינה מכר את הבוצית2 גמ' שם עג..  להתיר בוצית3 שביניהן שבת קא:.



1 הערוך: ספינות קטנות שמהלכות לפני הגדולות במקום מים מועטין שאין הגדולות יכולות ללכת שם ונכנסין בקטנה ויוצאין ליבשה והיא קלה ומהלכת אפי' בביצה ולכן נקראת בוצית. ע"כ.  אך אין גזרה זו עולה יפה, מפני שבצה ובוץ אינן מקום הליכת אניה כלל.  בערב' בוצי بوصى, וכבר אמרו חכמיהם שהיא מלה פרסית.

2 כך בכ"י וכך בערוך, ובהלכ' פסוק' ריה"ג, ובנוסח' ביצית. — ואמרו בגמר' שם: אמר רבא ביצית היינו דוגית רבי נתן בבלאה הוה קארי לה בוצית כדאמרי אינשי בוציאתא דמיאשן.

3 כך בערוך, ובנוסחא' ביצית. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים