1, בֹּר, ש"ז, מ"ר בּוֹרוֹת, — א) חפירה בקרקע, כרוי או חצוב בידי אדם, Graben; fossée; pit: וכי יפתח איש בּוֹר או כי יכרה איש בֹּר (שמו' כא לג). בּוֹר כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל2 (תהל' ז טז). — ב) מיוחד למקוה מי גשמים, Zisterne; citerne; cistern: אך מעין וּבוֹר מקוה מים (ויקר' יא לו). ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בוֹרוֹ (ישע' לו טז). וּבֹרֹת חצובים אשר לא חצבת (דבר' ו יא). אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בֹּארֹת בֹּארֹת נשברים אשר לא יכלו המים (ירמ' ב יג). החופר בור שיח ומערה (ב"ק ה ה). שהבור בחפירה (ב"ב סד.). לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם (יבמ' יב.). — ומשל: אין הבור מתמלא מחולייתו (סנהד' טז.). בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן (מד"ר במדבר כב). נפל זכותו בבור (שו"ת לחם רב קלב). — ועי' באר. — ג) מקום לשים בו אסירים, כלואים, Gefängnis; prison: כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בַּבּוֹר (ברא' מ טו). ואספו אספה אסיר על בּוֹר (ישעי' כד כב). שלחתי אסיריך מִבּוֹר אין מים בו (זכר' ט יא). — וּבֵית הַבּוֹר: בכור השבי אשר בְּבֵית הַבּוֹר (שמו' יב כט). כי בא ירמיהו אל בּית הַבּוֹר (ירמ' לז יו), ר"ל בית האסורים. עי' מאסר. — ד) קבר, Grab; tombe; sequlchre: אך אל שאול תורד אל ירכתי בוֹר (ישע' יד יה). כי לא שאול  תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בוֹר אל אמתך (שם לח יח). נחשבתי עם יורדי בוֹר (תהל' פח ה), חי עם המתים. העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בוֹר (שם ל ד). ועי' מות. — ה) *בור הספינה, כלי, מקוה למי שתיה על הספינות: כוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית (אהלות ח ג). כל תקלה בור הוא (ב"ק לא:). — ובגת, ששם יורד היין: יין משירד לבור ויקפה (ב"מ צב:). לוקחין גת בעוטה מן העכו"ם וכו' ואינו נעשה יין נסך עד שירד לבור ירד לבור מה שבבור אסור (ע"ז ד ה). עכו"ם שנמצא עומד בצד הבור של יין וכו' נפל לבור ועלה מדדו בקנה וכו, נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור (שם י). — ובהשאלה *בור המתגלגל, במשפטי נזקים, כנוי לאבן שהניח אדם בדרך והזיקה, שחיב עליה משום בור: בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה (ב"ק ו.). — ו) שם לאחד ממחלקות הגהנום: התחתון בור כנגד רע שבו נחשים ועקרבים העוקצים הנשמה הנדחית מהיכל הקדושה (משנת חסידים, היכ' הקליפות ג). בהיכל א' והוא נקרא בור וכו' ובת קול יוצאת שנית ואומרת אוי להם כי נדדו ממני וההיכל הזה נקרא שטן בור (ראשית חכמה, היראה יג).

בַּת, *בַּת בּוֹר.

*דּוּת.

*חוּלְיָה, אבן נקובה שעל פי הבור. — חָפַר וכו'.

כַּדוּם, *מַשְׁלִית.

*שִׁיחַ.