א. בָּזַק – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

א. בָּזַק

* – פִּזֵּר, בִּזֵּר, streuen; répandre; tostrew: בוזקים מלח על גבי הכבש ערוב' י יד.