1, ש"ז, מ"ר בָּטְנִים, — פרי אילן הבָטְנָה, מאֹרך הצורה והלוז שלו ירק, (Pistaize; pistache; pistachio (-nut : קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בָּטְנִים2 ושקדים בראש' מג יא.
1 משק' אֹהֶל אָהֳלִים, אעפ"י שקמץ אָהלים הוא ת"ג, כי זה רק מפני ת"ק שלאחריו. זו דעת קצת החכמים שהיחיד ממנו הוא ע"מ פֹעֶל (Pürsh, Dietrich וכן בעל חה"ש), דומה לבֹטם بُطم הערבי. וי"א שהיחיד בָּטְנָה, כמו שקמים מן שִׁקְמָה. וי"א שהיחיד בָּטְנֶה ועי' לקמן.
2 ת"א ובוטמין, וכן רסע"ג ובוטמא, וכן המפרשים הקדמו'. אעפי"כ אין ספק בדבר כי הכונה בבטנים לא לפרי האֵלָה, ששמה בוטמא בארמ' ובֹטם בערב', כי פרי זה אינו נאכל אלא בדחק, ומשתמשים בו דלת העם, ואינו מזמרת הארץ להביאו מנחה למשנה המלך. ופרי האילן Pistacia vera הוא אהוב על ילדי ארץ המזרח, והאילן בעצמו מצוי בסביבות דמשק Löw, Pfln. 420. והערוך לועז נוצילי, אבילאנא, ובערב' גלוז, והם האגוזים הקטנים. והנה י"ס שבטנים נקראים ע"ש צורת בֶּטֶן, אך זה דחוק.