בָּטַן

1, הקל אינו נהוג.

– הִפע', °הִבְטִין,  – עשה לה בֶּטֶן, עשה מעֻברת, trächtig machen; rendre enceinte; make pregnant: ומושחות בטניהן ואומרות כך אי ר' פלוני הבטינני הבטינני תן לי הריון (ר"י הדסי, האשכול א ב). ואיך אחריש ודרכי עובדי עבודה זרה בין מקצת ישראל יושבים בקברים ולנים בנצורים ודורשים אל המתים ואומרים יא ר' יוסי הגלילי רפאני הבטינני [מענהו תן לי הריון]  (סהל בן מצליח, לקו"ק 32).



1 בארמ' הקל בְטַן, בְטִין, היתה הרה: תוריה מבטין ולא יפלט (ת"י איוב כא י).

חיפוש במילון: