בִּיתָן

1, סמי' -תַן, ש"ז, – גן אילנות גדול לטיול, Lustwald; parc; park: והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הַבִּיתָן (אסת' ז ז ). עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר גנת בִּיתַן המלך (שם א ה). – ואמר המשורר: ודמינו בחברה אל בני עש ואל נקוים לביתן בשתיה (ר"ש הנגיד, הרכבי א).



1 לא נתברר היטב מקורו ומשמעתו האמתית. מנחם אמר: אמרו אנשי פתרון הביתן אין לו פתרון כי הוא שם מקום הגינה כמו שושן הבירה ויתכן להיות גזרתו מגזרת בית וכו' ופתרון גנת הביתן כמו גנה, הפנימית וכו' ובזאת נראה כי כל גנה הסמוכה לבנין ולהיכל פנימה נקראת גנת הביתן ותהיה שקלת הביתן כשלמן. ע"כ.  וכן ריב"ג: שב מגנת הביתן מגנה הפנימית. ע"כ. וכן ראב"ע: ביתן מגזרת בית והוא סמוך וגם מוכרת וטעמו כמו לפנים. עכ"פ דעתם היא שהוא ש"ת לגן, ואיננו שם נרדף לבית. ורש"י בחוש הלשון הדק והעמוק שלו אמר: גנת מקום זרעוני ירקות ביתן נטוע באילנות. רק הרד"ק פרש ביתן בית גדול, ארמון, אמר וז"ל: מגנת הביתן מגנת הארמון ולפי שהארמון הוא בית גדול ונכבד נקרא ביתן. וכן רוב החדשים. והנה אעפ"י שאין הצורה ביתן בלי דמיון במשקלי השמות בעברית, מכל מקום תשמע בה האזן מעין צלצול של מלה זרה, פרסית. ודבר טבעי הוא שכותב ספר אסתר השתמש בשם פרסי לאחד מחלקי היכל המלכות, כמו שהשתמש בהרבה שמות אחרים, ואולי ביתן הוא צורה משונה מן בסתאן, ואולי כך נשתבש שם זה בפי היהודים.