1 ש"ז, מ"ר בְּכָאִים , — א) שם מין עץ דומה לתות, Maulbeerbaum; mûrier; mulbery-tree: ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בְּכָאִים2 ויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הַבְּכָאִים2 אז תחרץ כי אז יצא יי' לפניך להכות במחנה פלשתים (ש"ב ה כג-כד). שכלו מלא קוצים הבכא הזה (מדר' שוח"ט, על הפסוק). עד שתראה את ראשי הבכאים מתנענעים (שם), וילק' רמז קעב. וגם שם ימתין שיבוא רוח יניע ראשי הבכאים בדרך שישמע בהם כמו קול צעדי המתנועעים (רלב"ג ש"ב ה כד). — ב) כמו בֶּכִי, הורדת דמעות מהעינים Gewein; pleur; weeping: אשרי אדם עוז לו בך מסלות בלבבם עברי בעמק הבָּכָא1 מעין ישיתוהו (תהל' פד ו-ז). — וכן קרא ר"י הכהן את ספרו "עמק הבכא", על שם הצרות של ישראל שהוא מספר בו. — והשתמשו הרבה הסופרים בו במשמעה זו: הן רבים קראו לתבל עמק הבכא וישתוה ים דמעה (מפו, עיט צבוע ב.) . רק לנו אחי שבת בעמק הבכא ולהיות על הורנו למשא (שם).
1 לא נתברר מקורו ומשמעתו ועי' לקמן.
2 ממה שבא בכאים בלי ה הידיעה יש ללמוד כי בכאים הוא שם מקום, ולא שם לדברים. ויש לחשוד שבאו בכאים במקום רפאים שלמעלה פסוק כב: וינטשו הפלשתים בעמק רפאים. אך כבר ת"י בכאים באילניא: מקביל אילניא, ברישי אילניא, אילנות סתם. והשבעים תרגמו ἄπιος והוא אילן מיוחד, והוא האגס. וכן נראה דעת בעל מדרש שוח"ט שהובא כאן שבכא הוא שם מין אילן מיוחד. וגם רוב המפרשים היהודים הקדמונים אמרו כי בכא הוא מין אילן מיוחד, אך לא האגס אלא התות. אמר ריב"ג: יש מי שפירש בו התותים. וכן פרחון: אילנות הנקראים תותים. וכן רד"ק בפרושו: פירשו בהם האילנות הנקראים בדברי רז"ל תותים. וכן בשרשיו: פירשו בו עץ התות מוריירש בלעז. וכן הרלב"ג: בכאים הם מורירש בלעז. ואינני יודע על מה סמכו המפרשים כך. וגם רוב החדשים החליטו כי בכא הוא שם לאילן מיוחד, ומצאו לו דמיון בלשון ערבית בַכא بَکُا, שהוא שם צמח, ואמרו שהוא אילן כעין הצרי. וכבר ערער על דמיון זה החכם לו (Löw, Pfln.71), ויחליט כי אין לו יסוד. ומלבד זה, המלונים הערבים מפרשים בכא בגרגיר, שהוא ירק השדה, ולא אילן, ובודאי קצת קשה המליצה בשמעך צעדה בראשי הבכאים. ואפילו אם בכאים אילן אין מליצה זו מתישבת, כי איך אפשר לשמע צעדים בראשי אילנות, אם לא נפרש בדרך דרוש כי מלאכי אלהים התהלכו בראשי האילנות, כפרוש רש"י והנגררים אחריו. ולפי סגנון מליצת הכתוב, ואם עוד נתבונן להשם בכא שבכתוב בעמק הבכא, היותר נכון יהיה אולי כי בכא הוא שם לדבר כמו מעין, ועל שם המעינות הללו שהיו בעמק ההוא נקרא המקום בכאים. ואעפי"כ פרושם של התרגומים הקדמונים והמפרשים מחיבנו ליחס להשם בכא בכאים משמ' של אילן, אך אין שום סבה להכריע להשערת החדשים נגד הקדמונ' שלנו ועי' הערה לערך בכי.
1 יוסף בעתי' היהודים Jos. Ant. 74 אומר כי כך היה שם עמק קרוב לעמק רפאים והיו החוגגים עברים דרך בו בבואם בשלש רגלים לירושלם. ויש עוד שם מקום כעין זה, והוא בֹכים על הדרך מגלגל לבית אל. ובתלמוד ערוב' יט. דרשו פסוק זה בדרך דרוש ואמרו: עוברי אלו בני אדם שעוברין על רצונו של מקום עמק שמעמיקין להם גיהנום הבכא מעיין ישיתוהו שבוכין ומורידין דמעות כמעין של שיתין. ע"כ. ובדרך דרש זה אחז גם ת"י ואמר: רשיעיא דעברין עם עומקי גהנם בכין בכיתא היך מעינא. ע"כ. וכן תרגום ולגתה, fletus, ר"ל דמעות. והנה לפי ענין מזמור זה, שהמשורר היה בגלות והשתוקק לבוא לחצרות ה' בציון, היותר מסתבר הוא כדברי יוסף בן מתתיה, שכך היה שם העמק, והוא כמו בכאים הקודם, ואולי כדעת קצת הקדמונים (ראב"ע ורד"ק) והחדשים, על שם הבכאים שהיו שם בעמק. אבל, כל זה הפסוק משֻבש מאד, ואי אפשר לישבו בצורתו עתה בפרוש טבעי. ויש בקצת כ"י שנוי נוסחאות: הבכה במקום הבכא, מעון במקום מעין, ועוד. מנחם חבר אותו עם נבכי ים, נבוכים, מבוכה. עכ"פ, כבר פשט שמושו בפרט בחבור עם עמק במשמע' בכיה.