בֶּכֶה
1, שמ"ז, – כמו בֶּכִי: כי בכו העם הרבה בֶכֶה (עזרא י א). – ואמר הפיט: בענוי נפש קהלי אבכה כי נקף כברזל סבֹכי בכו העם הרבה בֶּכֶה (שחר' יוה"כ, אדברה). – וכן אמר המשורר: חלק לעיני הנדוד בֶּכֶה ואל קרבי המות ימים (רמב"ע דוקס, תשו' לר"י הלוי). מה אכזר דמיונו לא אשאנו ובכל בֶּכֶה וספוד לא אשקיטנו (אד"ם שש"ק, מיכל דמעה).
1 משק' הֶגֶה, קֵצֶה.