בַּכְיָן

°1, ש"ז, לנק' °בַּכְיָנִית, מ"ר °בַּכְיָנִים, בַּכְיָנִיוֹת, מי שטבעו לבכות הרבה, לבכות תדיר, רגיל בלשון המדברים עברית בא"י, ומצוי בספרות החדשה.


1 בארמ': חד בכין (תרג' אסתר ב כא).