א)  ש"נ במ"ר, בשול התבואה והפֵּרוֹת,  Reife; maturité; -ty : בִּכּוּרֵי קציר חטים (שמות לד כב.  והימים ימי בִּכּוּרֵי ענבים (במד' יג כ). – והיחיד במשמ' זו: חדש האביב חדש הביכור שהתבואה מתבכרת בבשולה (רש"י שמו' לד יח).  וכל ביכור התבואה ועתי הקיץ והחרף לחשבון החמה הם (הוא, סנהד' יג:). – ב) עצם הפרי הראשון שנעשה ראוי לאכילה, Die Erstlinge; prémices; firstfruit: ראשית בִּכּוּרֵי אדמתך תביא בית יי' אלהיך  (שמות כג יט). ואם תקריב מנחת בִּכּורִים ליי' (ויקר' ב יד). תאנים עם בִּכּוּרִים אם ינועו ונפלו על פי אוכל (נחום ג יב). וביום הַבִּכּוּרִים (במדבר כח כו ). חג השבועות, שבו הביאו היהודים בִּכּוּרִים למקדש בירושלם, – ועי' פרי.