ג. בָּלַע
הקל אינו נהוג.
– פִע' בִּלַּע, – כמו בִּלֵּל, בִּלְבֵּל: ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אֲבַלֵּעַ (ישע' יט ג). בַּלַּע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר (תהל' נה י).
– פֻע', בֻּלַּע, – נתבלל: ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאֻשריו מְבֻלָּעִים (ישע' ט יה).
– נִפ', נִבְלַע, – כמו בֻּלַּע: כהן ונביא שגו בשכר נִבְלְעוּ מן היין (ישע' כח ז).
– הִתפ', הִתְבַּלַּע, – כמו נִבְלַע: יחוגו וינועו (יורדי הים באניות) כשכור וכל חכמתם תִּתְבַּלָע (תהל' קז כז).