1, ש"ז, כנ' בֻּסְרוֹ, או בָּסְרוֹ2, — הענב קדם שגמל, unreife Traube; raisin vert; unripe grapes: כתם פרח ובֹסֶר גמל יהיה נצה (ישע' יח ה). הבוסר משהביא מים אוכל בו פתו בשדה (שבי' ד ח). בג' פרקים בודקין את היין בקדים של מוצאי החג ובהוצאת סמדר ובשעת כניסת המים בבוסר (גיט' ג ח). השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום (תוספתא עדי' א ט). הוא בוסר הוא גרוע הוא פול הלבן    (ברכ' לו:). אתרוג הבוסר (סכה לו.). — ומשל: אבות אכלו בֹסֶר ושני בנים תקהינה (ירמ' לא כט) , יאמרוהו לכל דבר שהבנים סובלים בשביל מעשי אבותיהם. — ואמר המשורר: הלא אותך הכעסת למען בושת פניך אכלת הַבֹּסֶר ותקהינה שניך (רמב"ע, תוכחה).