*, פ"ע, עת' יִבְסַם, – היה בסים, מתוק, נעים, süss sein; être doux; be sweet: למלך שעשה סעודה וזימן אורחין אצלו והיה מחזיק עליהם ואומר להם יערב לכם ויבסם לכם (מד"ר שיה"ש, באתי לגני).  והיו מקלסין לפניו ואומרין לו יערב לך ויבסם לך (שם איכ' טומאתה).  ללסטים שנכנסו לתוך המרתף ונטלו קנקן א' של יין ושתו הציץ עליהם בעל המרתף א"ל יערב לכם יבסם לכם שתיתם את היין החזירו את הקנקן למקומו (ילק' יהוש' כד).

– פִע', *בִּסֵּם, – חפף, התקין בבֹסם, parfümieren; parfumer; to perfume:  כלה מקשטין אותה ומבסמין אותה ואחר כך מכניסין אותה לחופה (מד"ר שמו' כג). – ובהשאלה, עשהו מתוק, שמח: ולשמח הלב העליון ולבסמו כדי שיאציל עליהם היו צריכים מיני הניגון (עבוד' הקד' לרמב"ג, כג).

– פֻעל, *בֻּסַּם, *מְבֻסָּם, מְבֻסָּמָה, מְבֻסֶּמֶת, –מתקן בבסמים, parfumiert; parfumé; perfumed: לפי שאין שבח לת"ח שיצא מבוסם  (תוספתא ברכ' ו ה).  המוכר יין לחבירו סתם חייב באחריותו עד הפסח מבוסם חייב באחריותו עד עצרת (שם ב"ב ו ה).  ונערה יוצאה מקושטת ומבסומת ומפתה אותו (מד"ר במד' כ). – ובמשמ' מתֻקן, נאה וטוב: וכשהייתי יוצא לחוץ הייתי יוצא בבגדים נאים כדי שאצא לשוק מבוסם (פסיק' רב' כג=כד). – ובמשמעת נעים לחך: (טעם את היין ולא היה) מבוסם וטוב  (רש"י כתוב' ס.).  – ב) בהשאלה, שתוי יין מעט, אך עוד לא שכור לגמרה, angeheitert; gaillard; tipsy : הוא מבֻסם (בלשון העם, ועי' לקמן התפעל.

– התפ', הִתְבַּסֵּם, – א) התקין עצמו בבשמים ושמן, sich parfümieren; se parfumer; perfume o.s.: וכשנושאין (מבית אבטינס) אשה ממקום אחר מתנין עמה שלא תתבסם שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבסמין (יומא לח.).  לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון וכו' בא למדוד אפרסמון אומר לו המתן לי עד שאמדוד עמך כדי שנתבסם אני ואתה (שם לט.).  ומפני מה האשה צריכה להתבסם ואין האיש צריך להתבסם וכו' (מדר' בראש' יז). – ב) בהשאלה, נעשה רך, נעים: שנתבסמה דעתו עליו (שם סז).  דינין שיצאו מעולם התוהו וכו' ונתבסמו על ידו בסוד שם אלהים (עמק המלך, רישא דז"א מא).  עתה בזה מתבסמין (הדינים) ומתהפכין לרחמים (מעבר יבק, מ"א יב). – ג) שתה והחל לשכר, angeheitert werden; devenir gaillard; become tipsy: אכל ושתה ונתבסם (מד"ר קהלת, שמח).  מפני שלא היו רגילין לשתות יין וכו' ועל כן היו מתבסמין ומרגישין במעט יין (ר"ד אבודרהם, סדר תפל' פורים).