בסס

1, ממנו א. בָּסַס.



1 בערב' בשׂ بَسَّ, שבין שאר משמעותיה משמשת גם במשמע' שבר ופתת, ונתפזר, ועקרה הבהמה העשב וערבב.

חיפוש במילון: