*, עת' יִבְסֹס, – שבר לשברים דקים, פתת לפתיתים, zerbrechen, zerbröckeln; briser, émietter; break, crumble במקור באנגלית נדפס "crubble".: כל ידות האוכלין שבססן1 בגורן טהורין (ספרא, שמיני, ט יא).  – ובמשמ' °החריב: האש והמים הזידונים שטפונו בדלקם ובססו מקדש ובזזו חלקם (סליח' צו"ג, אבלה נפשי).  מעט מעט בססוהו הגוים (רד"ק ישע' יח ב). – ואמר המשורר: אשחק לקורותיו בצדקי אחזיק על זאת אבנים בחרו בססו, ארמוס וארפוס את כבודם כאשר המה כתלי אהלי רפסו (ר"י פרנס', מתק שפת' 71). – ובהשאלה, התיר האגד: (ר"א אמר בססן) התיר אגד (סוכ' יד.).