הֶפֶךְ, ש"ז, — א) מה שהוא ממש הנגד מדבר אחר, d. Umgekehrte, d. Gegenteil; le contraure l'inverse; the contrary, reverse: ויהי בך הֵפֶךְ1 מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי לְהֶפֶךְ (יחזק' יו לד). — ומצוי בספרות במשמ' של נגוד: כל החכמות כאשר זכרון הפילוסופים והם ההגדה והדמיון וההפך והחבור וההפרש והמופת וההשלמה (הרקמה, שער כח). סבות הסתירה או ההפך הנמצא בספר מן הספרים או בחבור מן החבורים אחת משבע סבות (פתיח' מו"נ). כל הוה הוא הווה מהפכו ונפסד אל הפכו ויחויב מזאת ההנחה לפי הפך הסותר שמה שאי אפשר בו שיהיה מהפכו ונפסד אל הפכו אינו הווה ונפסד (רלב"ג, מלחמ' ה' ו א כו). שהארץ היבשה תאהב המים וכל הפך ישתוקק אל הפכו (ראשית דעת, ר"מ אלבילה ג ה). כי יחוייב ההרגש הנמצא בכל אישי המין לבקש הנאות להם ולברוח מהפכו כמו שתמצא ג"כ בשאר בע"ח (מנוה"מ ה ג א ב). — °ובני הֶפֶךְ: שמעוני בני הֶפֶךְ ואיך תוכלו הקשב ואזנים אטמתם, ורואות מרואות סנוֵר אחזם ועין לב מחזות יושר סגרתם (רמב"ע, מזכיר עון רעיו שבגדו בו, הללמוד). — ומ"ר °הֲפָכִים: שהוא ישתדל להמציא מה שאינו נמצא ולברוא אמצעי בין שני הפכים אין אמצעי ביניהם (מו"נ א נא). כמו מין האדם כי לדקותו ושווי מזגו יתפעל מן הקור ומן החום ומכל א' מן ההפכים (העקרים א ה). עד שכבר יגיע מהתחלפותם שיהיו כמעט הפכים במדותיהם (שם כה). ואז נתחדשה בי תכונה אחת מורכבת משני הפכים יחדיו כלומר שמחה ועצבון (מכת' ר' הלל מוירונא ע"ד ספרי הרמב"ם). ואם המה הפכים משוני דרכים שתי וערב נארגים על כן המה נסוגים (הקד' ר"א הקראי לג"ע). כי המעשים הרצויים המתמידים ממלטין את הנפש מהפכיה ומקנין לה תכונות נפשיות מעולות (שעה"ש לאבן לטיף כד). ואיך יסכימו אלה ההפכים ואיך יתאהבו אלה המנגדים (ר"י פרובינצאלו, שו"ת בלמוד החכמ' פרובינצאצו במקור המודפס). — ומליצה קבועה, שני הפכים בנושא אחד: דרך הנמנע אשר יבחרוה המונם וכו' שיתקבץ שני הפכים יחד בזמן אחד ונושא אחד (חריזי, מו"נ א עד). אין חסרון אצלנו אנחנו קהל המאמינים באחד בהיותו בלתי מחבר שני ההפכים במקום אחד (שם). שהאנשים ההם החליטו מלת החיוב והשאירו ענינו שהקבוץ מאלו העניינים ר"ל המציאות שלא סר ולא יסור והיותו בכוונה ורצון הוא כקבוץ ב' הפכים בנושא אחד יחד (ר"י אברבנאל, מפע' ה' א ג). — °הפך הקיץ, הפך החרף, כמו הִפּוּךְ: שנחשוב משני הגלגלים זה על גב זה התפרד בעל כרח על שתי טפות זו כנגד זו יקרא שם הטיפה הא' ההפך לקיץ והשנית ההפך לחורף (ר"י ברצלוני, פי' יציר' 209). כי השמש כשתחול בראש הטלה יהיה השווי על תקופת ניסן ואחר כך היא הולכת בצד צפון עד שתחול בראש הסרטן ואז יהיה ההפך הקיצי וכאשר תחול בראש מאזנים יהיה השווי על תקופת תשרי ואחר כך אוחזת בהליכתה אל צד הדרום עד שתחול בראש הגדי ויהיה אז ההפך הסתוי (השרשים לריב"ג, רוח).