בְּעָתָה

ש"נ, – פחד פתאם, Entsetzen; terreur; terror: לעת מרפא והנה בְעָתָה (ירמ' יד יט). – ומ"ר: לולי בעתות זמנו יבהלוהו ורוח עתו מבעתו אל יעצר לו לרכוב שמים לחבק זרעות עולם (בחי"ע א). לא ירדנו בפרך ולא יפרפרוהו בני בעתות (אג' אילת אהבים).

ערכים קשורים