°, פ"י, פעו' דָּמוּם, דְּמוּמַי, — שמשמיע קול דממה:  להשמיע רנן מִדְּמוּמי קול (יוסי בן יוסי, מלכיות).  אז היתה חנית סכו בועודי ועד בהוגי המֻלה בִּדְמוּמֵי  דקה (יוצר א' סכות, אז היתה).