*1, בינ' בֹּצֵץ, — הוציא מים וכיוצא בזה טפות, טפות sickern;  suinter:  to trickle:  כל זמן שהגשמים יורדין וההרים בוצצים2 וכו' פסקו גשמים וההרים בוצצין הרי הן כמי תמצית פסקו מלהיות בוצצין הרי אלו כמין גבאים (תוספתא מקוא' א יג).  כל העצים (כשנותנים אותם באור) בוצצים משקין ושל רימון אינו בוצץ משקין וכו' אם בלחים אפילו של רימון בוצץ אם ביבשים אפי' כל העצים אינם בוצצים (ירוש' פסח' י לד.).