1, פעו"י, עת' יִבְצַע, יִבְצָעוּ, מקור בְּצֹעַ — א) עסק ועמל לעשות בֶּצַע: כי מקטנם ועד גדולם כלו בּוֹצֵעַ בצע ירמ' ו יג. לשפך דם לאבד נפשות למען בְּצֹעַ בצע יחזק' כב כז. הוי בֹּצֵעַ בצע רע לביתו חבק' ב ט. כי מה תקות חנף כי יִבְצָע כי ישל אלוה נפשו איוב כז ח. — ואמר החכם: המסתפק ישבע והבוצע יכשל יעב"ץ, מגדל עז, עליית המדע. — ב) שבר ורצץ, ובכלל עשה אתו כליה, vernichten; anéantir; to crush: ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים וּבְצָעַם2 בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג עמוס ט א. — ג) פעל השתמש בו יואל בתארו את עליית הארבה על הארץ, מקביל לפעל עבט: כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו3 יואל ב ח. — ד) *פרס פרוסת לחם מהככר להתחלת הסעודה: אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיביאו מלח או לפתן לפני כל אחד ואחד ברכות מ.. בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה שם מו.. אין המסובין רשאין לאכול כלום עד שיטעום הבוצע שם מז.. הבוצע הוא פושט ידו תחלה שם. שמניח פרוסה בתוך שלמה ובוצע שם לט:. בא לפרוס את הככר בוצע במקום הצלי דא"ז ו. בעל הבית מברך המוציא ומשלים הברכה ואח"כ בוצע וכו' ואינו בוצע לא פרוסה קטנה מפני שהוא נראה כצר עין וכו' ובשבת יש לו לבצוע פרוסה גדולה רמב"ם ברכ' ז ג. יקשו צרי עין בבצע, ומאנו פרוסה לרעב לבצע משה בר"ק, מה מועיל, אחר' פסח. ויקח מצה אמצעית ויבצענה לשתים רא"ש, הלכ' פסח. ואח"כ יבצע מהשלמה העליונה ומהפרוסה טור, או"ח תעח. — ופעול: וזו היא מצה הבצועה רש"י פסח' קיט:. — ובצע על ככר, התחיל הסעודה, ובכלל סעד: ובשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות ברכ' לט:. אמרו עליו על ר' פנחס בן יאיר מימיו לא בצע על פרוסה שאינה שלו חול' ז:. על שתי ככרים בוצעת בשבת פיוט, אום נצורה. על כן כל איש ביינו יקדש על שתי לחם יבצעו תמימים זמיר' לשבת, יום זה. — ה) *בצע את האריג, חתכו וקטעו מן הנשאר בהמסכת: והאורג שתי חוטים והבוצע4 שני חוטין שבת ז ב. (חסידים הראשונים) כיון שבצעו בה (בהטלית) ג' היו מטילין לה תכלת מנח' מ:. — והשתמש הרמב"ם בפעל זה בצע חוטים במשמעת הוציא חוטים מן הדבר הארוג, ausfasern; éffiler; to unravel, to unweave: הבוצע שני חוטין חייב ובוצע הוא המפריש את הארוג בין שהוציא הערב מן השתי או שהעביר השתי מעל הערב הרי זה בוצע וחייב וכו' כדרך שעושין אלו שמאחין את הבגדים הקלים ביותר שבוצעין ואחר כך מאחין וחוזרין ואורגין חוטין שבצעו עד שיעשו שני הבגדים או שני הקרעים אחד והסותר את הקליעה לתקן הרי זו תולדת בוצע רמב"ם, שבת ט כ. ו) *בצע בין פלוני ופלוני, עשה ביניהם פשרה בשלום, בדין ודברים שהיה ביניהם, einen Ausgleich zu stande bringen; faire un compromis; to compromise : נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע סנהד' ו:. ר"א בנו של ריה"ג אומר אסור לבצוע וכל הבוצע הרי זה חוטא שם.
— נִפע', °נִבְצַע, — נקטע, נשבר: כמו דבר הנבצע לבצעים רד"ק, שרש פתח.
— פִע'' בִּצַּע, עת' אֲבַצַּע, — א) הביא את הדבר לקצו, הוציא אותו לפעל, vollbringen; accomplir; to perfect : והיה כי יְבַצַּע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ישע' י יב. ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תְּבַצַּעְנָה זכר' ד ט . עשה יי' אשר זמם בִּצַּע אמרתו אשר צוה מימי קדם איכ' ב יז. — באריגה, כמו קל ה בנחץ הפעולה: קפדתי כארג חיי מדלה יְבַצְּעֵנִי מיום עד לילה תשלימני ישע' לח יב. — ובהשאלה: ויאל אלוה וידכאני יתר ידו וִיבַצְּעֵנִי איוב ו ט . — ג) * כמו קל ו, בִּצַּע בין שני בעלי דינים, או שני בעלי דינים שֶבִּצְּעוּ ביניהם: נגמר הדין אין רשאי לבצוע וכו' כל המבצע ה"ז חוטא והמברך את המבצע ה"ז מנאץ וכו' ר"ש בן מנסיא אומר פעמים יבצע אדם פעמים אל יבצע כיצד שנים שבאו אצל אחד לדון עד שלא שמע את דבריהם ואם מששמע את דבריהם ואינו יודע להיכן הדין נוטה רשאי שיאמר להם צאו וביצעו אבל מששמע דבריהם ויודע להיכן הדין נוטה אינו רשאי שיאמר להם צאו וביצעו תוספתא סנהד' א ו.
— פֻע', °בֻּצַּע,— נעשה ונגמר: תיבה דמות קובה מתולעת כדור עגולה לא מרובעת, קנים שניים גם שלישיים בה נאוים כמו חותם על טבעת, עד לא ימי נח ומי מבול נבראת ובידי אל מבוצעת, תגל כמו שמש ותסתר הזורחה עתים ושוקעת ר"י הלוי, חידה על הרמון. — ובמשמעת נכרת: זכרו יום כי יבוצע ורגבי נחל ימצע כי קצר המצע סליח' לר"י אלברגלוני, אוצ"נ ב. — ובמשמע' נקטע ונחתך מן: אשר קורי חקות חקתיו בטרם יארגו יבֻצעו ינתקו ויסעו ר"ש בלוך, אוצה"ס ד, מכתבים.
1 עי' הערה להשרש.
2 כך, צדי קמוצה ועין פתוחה, בהרבה ספרים מדויקים, וכך היה בספרי קדמונינו ריב"ג, ראב"ע, רד"ק וכו', והעיד מ"ש כי כך מצא בספר אחד כ"י מאד ישן הצדי בקמץ והעין בפתח. ובקצת כ"י המלה נקוד' בשני קמצים, ובהרבה ספרי הדפוס בשני פתחים. ואמר ריב"ג וז"ל: ובצעם בראש כלם ועשה בראש כלם חבורות ופצעים והיה משפט המלה הזאת שתהיה מלרע ובצירי תחת העין ע"מ אדוני משה כלאם, ולפי שבא הטעם מלעיל כאשר ישר בעיני בעלי הטעמים, נדחקה המלה ואבד הנח הרפה ממנה ושב במקום הצירי פתח גדול, ואלו היה פתח קטן היה ג"כ נכון, ופעמים עושים לזה ג"כ בקמץ גדול כלומר שמעתיקים המלה אשר היא בקמץ גדול קודם כנוי הקבוץ אשר איננו נמצא במעמד מן מלרע אל מלעיל לדבר שרואים אותו בעלי הטעמים והפכו הקמץ ההוא לפתח בעבור אבד הנח הרפה להחפז המלה והדחקה כאמרם והיא העלתם הגגה כי רחל גנבתם ובקשתם ולא תמצא וזולת זה ממה שספר אותם בעל המסרת שנהפך מן מלרע אל מלעיל מן הדמיון הזה ונהפך עבור זה הקמץ לפתח. ע"כ. ורד"ק אמר כי יתכן שיהיה ובצעם פעל עבר מוסב לעתיד מפני הויו, ר"ל ויבצעם האל יתברך או האויב, וכו' ואעפ"י שאמר בתחלה ובצעם לשון נסתר ואח"כ אמר אהרוג כן מנהג המקרא בהרבה מקומות ונפתחה עין ובצעם מפני שהמלה מלעיל. ע"כ. ורוב החדשים הסכימו לפרושו של ריב"ג ולבאורו הדקדוקי. ויש מי שאמר כי וּבְצָעַם הוא במקום וּבְצעְמוֹ הקדום, כמו והרגָתַם במקום והרגָתְמוֹ (M. Margolis, AJSL XIX, 45). עכ"פ המליצה ובצעם בראש כלם קשה ולא טבעית, ולכן יש שהחליטו שהכתוב משובש והגיהו הגהות מתחלפות, ומכלן היותר נכונה היא הגהת .Volz ברעש במקום בראש.
3 ת"י: ולא מקבלין ממון, והוא מלשון בֶצע. אך רוב המפרשים הקדמונים פרשו פעל זה מענין פֶצע, אמר ריב"ג: יפלו על השלחים ולא יעשה בהם חבורה, כלומר אינם כשאר האויבים שמכים אותם בשלחים ועושים בהם חבורה אבל הם עם שנופלים על השלחים ולא ינזקו בהם ולא יפצעו בהם. ע"כ. וכן ראב"ע ורד"ק. ויש פרשו מלשון חתיכה, לאמר לא יחתכו לחתיכות. ויש פרשו לא יפסיקו את הליכתם. וקצתם פרשו לא יתחלקו ולא יתפזרו. עכ"פ קצת קשה לפי כל הפרושים שלא בא הפעל בנפעל. ועי' ערך עבט.
4 זו היא אחת המלאכות המנויות במשנה זו של אבות מלאכה, אלא ששם כתוב בכל הספרים שלנו הפוצע , פ במקום ב. אך הרמב"ם גורס בוצע בבית, ונראה שגם להראב"ד היתה גרסה בבית, הואיל ואמר בהשגותיו: ואנחנו מקובלים בוצע כמו פוצע, וכבר העיד מגדל עז כי כן גרסת ספרי ספרד וארץ הצבי. והנה לא נתברר הדבר מה פרושו האמתי של פעל זה, ולאיזו מלאכה ממלאכות האריגה נתכונו בה. מהגאונים הקדמונים אין בידינו פרוש מקֻבל, והערוך לא פרש כלום לא בערך בצע ולא בערך פצע. רש"י פרש פוצע מנתק, ואמר וז"ל: פעמים שיש בשני חוטים יותר מדי וינתק מהן ומקלישן. הרמב"ם פרש כמובא בפנים, והשיג עליו הראב"ד ואמר: ואנו מקובלים בוצע כמו פוצע והוא לשון חתוך שחותך ב' חוטין, שאחר שהשלים אריגתו חותך את הארוג מן המשויר במסכת. ע"כ. והר"ן הביא בשם הרא"ה פרוש אחר: שכשחוט אחד ניתק פוצע ראשו ושוזרו ביד עד שיהא נארג. ע"כ. יש לנו איפוא ארבעה פרושים לבוצע או פוצע. והנה נמצא פעל זה בעצמו עוד במקום אחר בתלמוד, וגם שם בענין אריגה, והוא במנח' מ: במאמר שהובא בפנים, וגם שם גרסת הספרים שלנו פצע, אבל הרגמ"ה גרס בצע, וכן הגיהה השיטה מקובצת שם, ורגלים לדבר כי בשני המקומות פרושו של הפעל אחד, הואיל ובשניהם הוא בענין אריגה, ואי אפשר הדבר בלשון שפעל אחד ישמש במלאכה אחת בשתי משמעות מתחלפות. אך פרושם של רגמ"ה ורש"י שם שפרשו בצעו ג' גמרו ג' אצבעות האחרונות, או הגיעו לג' אצבעות האחרונות, לא יתכן במשנתנו, כי לפי פרוש זה האורג והפוצע הכל אחד. ושם במנחות לא יתכן לא פרוש רש"י שנתק את החוט, ולא פרוש הרא"ה, ואפילו לא פרושו של הרמב"ם, שבכלל בפרושי הדברים הממשיים שבמשנה פרושו הוא עפי"ר נכון וברור. רק פרושו המקבל של הראב"ד הוא הנכון בשני המקומות, כי גם שם במנחות בענין זריזות החסידים הראשונים להטיל צצית בטלית הכונה היא כיון שחתכו את האריג מן המסכת רק ג' אצבעות כבר הטילו בכנף זו האחת ציצית אעפ"י שהכנף השניה היתה עוד מחוברת. לכן במקום הזה פרושו של הראב"ד, שגם מהסגנון בעצמו נראה שהוא מקובל אצלו מרבותיו, מכריע את הכף נגד פרושו של הרמב"ם, ובפרט שבמשמעה זו פעל בצע בענין אריגה גם במקרא, בבנין פִּעַל, עי"ש.