1, פ"י, — בצר אותו, את רוחו, המעיטו, החלישו, vermindern;  amoindrir; enfeeble: כל סביביו יבילו שי למורא יִבְצֹר 2 רוח נגידים נורא למלכי ארץ (תהל' עו  יג). — ואמר המשורר:  אהי פדיון לנוטעי הזמורה וכופר לאיש יזמור ויבצור, ותחת דבר אשר ידרוך ורוח נגידים בו בעת יחלוש ויבצור (רמב"ע, תרשיש ב לו).