1, ש"ז, בהפס' בָצֶר, מ"ר כנוי בְּצָרֶיךָ, — זהב, Gold; or; gold: ושית על עפר בָּצֶר2 וּבְצוּר3 נחלים אופיר והיה שדי בְּצָרֶיךָ וכסף תועפות לך (איוב כב כד=כה). — ואמר המשורר: גל יהלוך בגן כמותו לא עבר בתוך תרצה ולא בצר, חולו כברקת ועת יגר ידמה למי כסף עלי בצר (רמב"ע, תרשיש ג ט).
1 מלה עברית, ואין כמוה בשאר הלשונות האחיות, רק קצת דומה לה בערב' תִבר تبر גרגר של זהב או כסף ועי' הערה לקמן.
2 אמר ריב"ג: בצר הוא הזהב. ע"כ. ונראה מהלשון כי פרוש זה מקובל אצלו ולא סברתו הוא. והסכים לזה גזנ' ושאר החדשים. תרגום: כרך תקיף, וכן רש"י ואחרים. —
3 הסכימו כל המפרשים הקדמונים והאחרונים כי זו היא המלה הידועה צוּר, והבית היא בית השמוש, והכונה היא בתוך הצור של נחלים. וא"כ לא הועילו חכמים בפרושם בצר במשמ' זהב כלום, כי עוד הכתוב קשה מאד להלמו, ואין לו שום טעם מליצי נאה, כי מה טעם יש במליצה: שים הזהב על עפר והאופיר בתוך צור של נחלים? ואולי גם בהמלה בצור הבית שרשית, ואינה אלא משק' אחר נרדף עם בצר הסגולי, כמו שרואים קצת המפרשים עוד משקל אחר בהמלה בְצָר בפסוק היערך שועם, ופרוש שלשתם הוא הזהב או גוף המתכת כמו שהיא מוצאת מהאדמה בעודנה לא צרופה, והשתמש המליץ במשקלים מתחלפים ליפי המליצה, וכונת שית על היא: מאס בדבר, לא טפל בו, לא שם אליו לב, עי' ערך שית, וכונת המליצה היא: מְאס בַעֲפַר בצר (בעפרות זהב) ובִבְצור נחלים של אופיר, והיה שדי בלבד בצריך וכסף תועפות שלך.