ש"ז, — שם המפשט של בצור וחזוק, ועצם המבצר, ובהשאלה כח ועז וגאון: גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו שובו לְבִצָּרוֹן1 אסירי התקוה זכר' ט יא-יב. — וקרא הפיטן: יה דע את ישראל אשר ידעוך, מגר את הגוים אשר לא ידעוך, כי תשיב לבצרון לכודים סליח', אלהינו.  — והשתמשו בו הסופרים גם במשמ' מבצר וכח ועז: שובו לירושלם שהוא בצרון כי שם החשמונים ראב"ע, זכר' ט יב. — ובהשאלה: השיבו אותם לבצרון האמונה מפו, עי"צ.