1, ש"נ, מ"ר בַּצָּרוֹת, — עצירת גשמים והעדרם וחסרון מים בארץ, Dürre;  secheresse;  drought:  והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בַּצֹּרֶת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי (ירמ'  יז ח).  אשר היה דבר יי' אל ירמיהו  על דברי הַבַּצָּרוֹת אבלה יהודה וכו' ואדירהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם (שם יד א-ג).  וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהן מיד מפני שהיא מכת בצורת (תענ' ג א).  מקצתן מעשרין  ומקצתן אינן מעשרין רעב של בצורת באה מקצתן רעבים ומקצתן שבעין (אב' ה ח).  כשהייתי לומד תורה אצל ר' יוחנן בן החורנית ראיתיו שאכל פיתו חריבה שהיו שני בצרות (תוספתא עדיות ב ב).