1, פעו"י, עת' יִבְרֹד, — ירד הברד, הוריד ברד, hageln; grêler; to hail: וּבָרַד2 ברדת היער ובשפלה תשפל העיר ישע' לב יט. — ופ"י: ויברוד את ברידת היער רש"י שם. כשיברד לא יפול הברד בעיר רד"ק שם ובשרשיו. — ואמר המשורר: רעי שתו עמי עלי ארץ גשֻמה ועל יער אשר ברד, יין כמו אודם בכוס שהם או אש מלוקחה בתוך ברד רמב"ע, תרשיש ב יז. 

—  נִפע', °נִבְרַד, יִבָּרֵד, תִּבָּרֵד, — נתכסה ברד: ובעת הברד תיברד היער שלהן ובעת החום תחום עם עריהם תשו' דונש 179.