1, ת"ז, מ"ר בְּרֻדִּים, — צבע מנֻמר ברצועות לבן וכהה .scheckig (weiss u dunkel) ; tacheté rayé (blanc et foncé) ; spotted : וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וּבְרֻדִּים2, (בראש' לא י). ובמרכבה הרבעית סוסים בְּרֻדִּים אמצים (זכר' ו ג). — ואמר המשורר: ולפניהם שתי צורות רקומות, כאילו מדמי הרג צבועות, הפנים על לבן ספיר כרמון בשלחן שן בְּרֻדּוֹתָן זרועות (ר"י הלוי, לך עיני).
1 בערב' בֹרד برْد , בגד בארג מגֻון רצועות רצועות.
2 תרגם אונקלוס פציחין, וכן ת"י בזכר' ו ג פציחין. וריב"ג: הוא צבע מנומר בשחרות וכהות. ורש"י פרש פציחין של ת"א חוט של לבן מקיף את גופו סביב חבורבורות שלו פתוחה ומפולשת מזו אל זו. ובזכר' פרש ברודים המה מנומרים. ורד"ק: ברודים שהוא גון שיש לו כתמים לבנים כמו ברד והם בתוך גון אחר (פרושו לזכר' וכן בשרשיו). וכן החדשים. והנה רוב החדשים סוברים כי זה משרש אחר, לא מהשם ברד, וכן ברט Et. 2, אך קניג ב' 184, סבר כי אולי הכונה מכסה כמו בגרעיני ברד כמו הרד"ק.