בַּרְבֻּר1, (ברבור), ש"ז, מ"ר בַּרְבֻּרִים, (ברבורים), — שם עוף, ויש אומרים בפרט עוף זכר מסורס של מין התרנגולים וכדומה: ויהי לחם שלמה ליום אחד וכו' לבד מאיל וצבי ויחמור וּבַרְבֻּרִים אבוסים2 מ"א ה ב-ג. — והשתמשו במשמ' זו קצת הסופרים לפנים: תרנגולת וכו' והברבורים רבים הליחות מ' אלדבי, ש"א ה, תרנגולת. ובידו השמאלית דג כפוף וכו' ובחיקו תלוי זוג ברבורים שמנים לב אריה, ארי' מודינא ג ח. ויותר נמצאת (האבן המסוגלת לנצח את האויב) בסריסים הנקראים ברבורים דרך ישרה, ש' הסגולות.
1 לא נתברר מקורו.
2 מדברי הגמרא ב"מ פו: נראה כי קצת בעלי התלמוד פרשו ברבור תרנגול, וכן פרש שם רש"י. ומד"ר קהלת מפרש עופות הבאות מברבריה. יונתן תרגם עופיא פטימותא, ולא פרש איזה עוף. ריב"ג מפקפק אם הכונה בכלל למין עוף, אמר וז"ל: וכמדומה לי איננו עוף, כי השור לא נאמר עליו אבוס אלא מפני שמעמידין אותו על האבוס וכו'. ר"י אברבנאל תרגם קאפוניש, וכן רד"ק: וי"מ כי הם העופות המסורסים כי הם שמנים מהאחרים. ע"כ. האחרונים לא קבעו מסמרים בפרוש מלה זו. פירסט גוזר מהפעל ברבר بَرْبَر בערב' ואומר כי הכונה בזה להאוז, והביא לויזון כי יש מפרשים ברברים Schwan, ובמשמעה זו השתמשו במלה זו הסופרים בזמננו.