*, ש"נ, מ"ר, בְּרִיּוֹת, כנו' בִּרְיוֹתָיו, — כל דבר נברא, בפרט בע"ח, Geschöpt; créature; creature: תאו בריה1 לעצמה שור הבר בריה לעצמה (תוספתא כלא' א ט). כוי בריה1 לעצמו ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם חיה הוא או בהמה (שם בכור' ב ב). הטל אינו יורד בזכות ברייה (ירוש' ברכ' ה הל' ב). כשנתן לא נמלך בברייה (שם ט הל' ז). ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה (של זעמו של הקב"ה) (ברכ' ז.). ויש אומרים בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה (יומא לח.). יצתה בת קול ואמרה לו (לטיטוס) רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה וכו' עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה (גיט' נו:). המפלת בריה שיש לה ב' גבים וב' שדראות (ניד' כד.). שאין השד יכול לבראות בריה פחות מכשעורה (סנה' סז:). יש בריה באחת (בכור' לט.), שיש לה כוליה אחת. למי שיצא לדרך וכו' ולא נמצא לא עיר ולא פונדק ולא אילן ולא מים ולא בריה (מד"ר במד' ב). למה נקרא שמה (של היתוש) בריה שפלה שמכניס ואינו מוציא (תנחומא חקת א). אמר (הקב"ה) אם אני בורא אותו (את האדם) מן העליונים הרי העליונים רבין על התחתונים בריה אחת ואם אני בורא אותו מן התחתונים נמצא התחתונים רבין על העליונים בריה אחת (והזהיר, ויקרא לה:). — ואמר הפיטן: ובמלות לשון הפליא דברתו ויקרא שמות לכל בריתו (נעם אבן, ב' שבוע'). — וביחס להאדם: אני בריה וחברי בריה (ברכ' יז.). יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתתן לכל בריה צרכיה (ירוש' ברכ' ד ח.). שלמחר מתה מוטל לפניה ואין ברייה משגחת עליה (שם כתוב' ז לא:). איזהו על אתר כל שלא עבר שם ברייה (שם גיט' ג מד:). אמר ריש לקיש באותה שעה (כשיצא שאול ושלשה בניו למלחמה) קרא הקב"ה למלאכי השרת ואמר להם בואו וראו בריה שבראתי בעולמי (מד"ר ויקר' כו). כל המכניס ברייה אחת לתוך כנפי השכינה מעלין עליו כאלו הוא בראו (מד"ר שה"ש, לריח). שהיה מדבר עמה בלשון זכר שלא ירגיש בו בריה (שם רות, ותשכב מרגלותיו). שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות (רמב"ם, יסוה"ת ב ב). — ומ"ר בְּרִיּוֹת: מודים אנחנו לך אדון כל הבריות (ירוש' ברכ' א הל' א). כנגד ג' פעמים שניום משתנה על הבריות שם ד הל' א. מעשה בר' גמליאל שראה גויה נאה ובירך עליה וכו' ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו (שם ט הל' ב). ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהם ב"א (ר"ה יא.). הרואה בריות משונות אומר ברוך משנה הבריות (ברכ' מז:). שלשה בריות קדמו את העולם המים והרוח והאש וכו' ובשש בריות אלו העולם מתנהג ברוח בחכמה ובאש ובאור ובחשך ובמים (מד"ר שמות יה). הרבה בריות ברא הקב"ה בעולמו ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן וגנזן הקב"ה מן העולם (שם לה). ותשמרני מהמון גלים וכו' ומהבריות הרעות הגדלות בים וביבשה (סמנא"צ, תפלת הים). — וכנ': אמר רבי יהושע בן חנניה בשעה שהרוח יוצא לעולם הקב"ה משברו בהרים בגבעות ואומר לו תן דעתך שלא תזיק לבריותי (ירוש' ברכ' ט הל' ג). המנהיג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים (תפלה). שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג.). (הרואה) חכמי אוה"ע אומר ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו (ברכ' נח.). אני ממחה על בריותי ואין בריותי ממחים על ידי (מד"ר בראש' כח). אברהם שעשה אותך אדון על כל בריותיך (שם שמות, סוף ג). כל בריותו של הקב"ה לווין זה מזה (שם לא). צאינה וראינה במלך וכו' במלך שברא בריותיו שלמות (שם, שה"ש). שפוט לטרף טרף עיניו תצפינה, לא לשחת בריותיו דרכיו תרפינה (רשות לשבת בראש', אחשבה). אל רחום וחנון לכל בריותיו, עשה עם עמך וסלחת לחטאיו (סלי' לצו"ג, שלום תקרא, סמא"צ). — הַבְּרִיּוֹת, כללות בני האדם,  die Mensehen; les gens; people: הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות (אב' א יב). כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו (שם ג י). משמח את הבריות (שם י א). וכל מי שאינו צריך ליטול (צדקה) ונוטל אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות (פאה ח ט). קונם שאיני נהנה לבריות אינו יכול להפר (נדר' יא ג). לא ישתה אדם מן הכוס ויתננו לחברו לפי שאין דעת הבריות שוות (תוספתא ברכ' ה ט). כל מי שחכם ועניו ושפל וירא חטא ופרק טוב ורוח הבריות נוחה הימנו עושין אותו דיין בעירו (שם חגי' ב ט). ואל תעשינו שיחה בפי כל הבריות (ירוש' ברכ' ד הל' ב). אדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום (שם שקל' ג מז ג). בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה (בריתא, סוף אבות). כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום (ברכ' ו:). ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה וכו' אוי להם לבריות  שלא למדו תורה (יומא פו.). אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות (חגי' יב:). בא וראה כמה גדול כבוד הבריות שור שהלך ברגליו (צריך לשלם) ה' שה שהרכיבו על כתפיו (צריך לשלם) ד' (ב"ק עט:). הרי שכלו פירותיו מן השדה ואינו מניח בני אדם ליכנס בתוך שדהו מה הבריות אומרות עליו מה הנאה יש לפלוני ומה הבריות מזיקות לו (שם פא:). לעולם ישכיר אדם עצמו לע"ז ואל יצטרך לבריות (ב"ב קמ.). המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות (כתוב' נ.).  עד שהבריות מרננות עליו ואומרים איש פלוני כשר וחסיד ונאה להיות חכם (ספרי, בהעל' צב). הבריות פקידין אצל נשותיהן טפה של לבנות והקב"ה מחזיר להם אותה טפה בריה נאה ושלמה (מד"ר קהל', ברבות הטובה).  הבריות אומרים איש פלוני רוחו יתירה איש פלוני רוחו קצרה (שם, ויקרא טו). אמר לה (אברהם לשרה) נעמוד ונטרדה (את הגר) מביתנו מה יהיו הבריות אומרים עלינו (ר"י ברצלוני, הלכ' ס"ת). אל ישנה אדם ממנהג הבריות (דא"ז ה). עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם (אדר"נ יו). וקחו לכם דרך להיותכם ככל הבריות (יוסיפון פד). ואל יהיה כבוד הבריות קל בעיניו (רמב"ם, סנה' כד ט). האיש הזה בן מות הוא שמטעה את הבריות אחריו (תולדות ישו). — דעת הבריות: הגונב דעת הבריות (שבו' לט.). אל יתיחד אדם עם כל הנשים בפונדק אפילו עם אחותו ועם בתו מפני דעת הבריות (אדר"נ, ב). — טענת הבריות: לא יספר עם האשה בשוק ואפילו עם אשתו ואין צ"ל עם אשה אחרת מפני טענת הבריות (שם). — ובהשאלה, כל דבר שלם שיש לו שם בפני עצמו, וכיוצא בזה: וכן גיד הנשה שנתבשל עם הגידין או עם הבשר בזמן שמכירו מגביהו והשאר מותר שאין בגידים בנותן טעם ואם אינו מכירו הכל אסור מפני שהוא בריה בפני עצמו (רמב"ם, מ"א יו ו). זה הכלל אמר רבי יצחק כל דבר ששמו עליו כשהוא שלם וכשאינו שלם אבד שמו זה קרוי בריה כגון גיד אם אינו שלם אינו קרוי גיד (סמ"ג ל"ת קלט). בריה דהיינו כגון נמלה או עוף טמא וגיד הנשה ואבר מן החי וביצה שיש בה אפרוח וכיוצא בהם אפילו באלף לא בטל (טור יו"ד ק). — ועי' בְּרִיָיה.