1, בָּרִיחַ, ש"ז, מ"ר בְּרִיחִים, בָּרִיחִים, בָּרִחִים, —  א) בד או קורה של עץ וכדומה העובר לרחבם של קרשים וכדומה לחברם יחד, Querholz; traverse; cross-beam: וְהַבְּרִיחַ התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה  (שמות כו כח). ויעש את הַבְּרִיחַ התיכן לברח בתוך הקרשים (שם לו לג). ועשית בְרִיחָם עצי שטים חמשה לקרשי צלע במקור נדפס 'סלע' המשכן האחד (שם כו כו). ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לַבְּרִיחִם וצפית את הַבְּרִיחִם זהב (שם כט). ויעש בְּרִיחֵי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן (שם לו לא). קרשי המשכן וּבְרִיחָיו ועמדיו ואדניו (במד' ג לו). —  ב) בד מעץ או ברזל וכדומה עובר על פני הדלת ונכנס בשתי קצותיו בשני מזוזות הפתח מעבר מזה ומעבר מזה ומונע הדלת מלהפתח, Riegel; verrou; bolt: כל אלה ערים בצרת חומה גבהה דלתים וּבְרִיחַ (דבר' ג ה). ויקם (שמשון) בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הַבְּרִיחַ וישם על כתפיו (שופט' יו ג). ערים גדלות חומה וּבְרִיחַ נחשת (מ"א ד יג). ושברתי בְּרִיחַ דמשק (עמו' א ה). קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאם יי' לא דלתים ולא בְרִיחַ לו (ירמ' מט לא). ישבים באין חומה וּבְרִיחַ ודלתים אין להם (יחזק' לח יא). ואשים (להים) בְּרִיחַ ודלתים ואמר עד פה תבוא ולא תסיף (איוב לח י-יא). דלתות נחושה אשבר וּבְרִיחֵי ברזל אגדע (ישע' מה ב). הציתו משכנתיה נשברו בְרִיחֶיהָ (ירמ' נא ל). לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בְּרִיחָיִךְ (נחום ג יג). טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בְּרִיחֶיהָ (איכ' ב ט). המה קרוהו (את שער הדגים) ויעמידו דלתתיו מנעוליו וּבְרִיחָיו (נחמ' ג ג). —  ובמליצה: לקצבי הרים ירדתי הארץ בְּרִחֶיהָ בעדי לעולם (יונה ב ז). —  ג) כמו פָּלִיט, מי שברח ונמלט מידי האויב, Flüchtling; fugitif; fugitive: לבי למואב יזעק בְּרִיחֶהָ עד צער (ישע' יה ה). למענכם שלחתי בבלה והורדתי בָרִיחִים כלם וכשדים באניות רנתם (שם מג יד). —  ד) °אחד מחלקי כלי הנחשת: והכלל שתשים פניך נגד השמש באיזה מקום שתמצא והרם והשפל המעצר הוא הבריח עד שיכנס אל אור השמש מהנקב הגדול (כלי נחש' לראב"ע, שער ב). דע שעשיית ותיקון כלי הרובע אשר נדבר בו על אחת משתי בחינות הראשונה ע"י בריח המורה ע"פ תקות חוט המשקל ונבאר תחלה בבחינת אשר היא ע"פ בריח המורה וכו' תקח לך בריח אחד ארכו כמדת אלכסון של הכלי ורחבו כמו חצי צפורן או חצי ממנו והוא נקרא בריח המורה (נחמ' ונעים, דוד גנז רמג). —  ה) °הקו המדומה שעובר בדמיון דרך כדור הארץ מקטב אל קטב, Achse; axe; axis: והקו הישר הנמשך במחשבה בקרב חללו מקטב אל קטב ועובר על מרכז העולם יקרא בריח העולם ובעלי הסודות יאמרו עליו כי הוא נחש לויתן בריח שעליו רמז הכתוב (יסוד עולם לר"י הישראלי ב א). ובריחי הארץ נחשבים כגון עובר על אמצעית הארץ על הנקודה הזאת יצא אל היקף הארץ אל שני צדיה והיה מבריח מן הקצה אל הקצה והקו הזה הנקרא בריח הוא ארוך מעל קו ישר שהיה עובר על הארץ וחולק אותה (הגיון הנפש לבר חייא, ה עמוד ג). דע שהקו ההולך מצד אחד של הכדור או הגלגל ועובר על המרכז ויוצא אל עבר השני הוא יקרא בריח לפי שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה וחכמי המחקר קראוהו קוטר וכו' ושתי הנקודות של ראשי הבריח או הקוטר הן צירי העולם האחד ציר צפוני והשני ציר הדרומי והמחקרים קוראים לו  קוטב הצפוני וקוטב הדרומי (נחמ' ונע' דוד גנז כא). הקוטר היוצא מציר כדור המתנועע סביבו ועובר על מרכזו ופוגע בציר השני הוא אשר אקראנו בריח (מוסדות תבל ב). מדת זוית נטיית בריחו (של מאדים) מול מסלתו הוא לפי העיון של חכמי זמננו בכדי אחת וששים מעלות ובריחו קטן מקוטר משוה היום שלו (שם לה). הקוטר ממשוה יומו (של שבתאי) גדול מבריחו בכדי חלק אחד עשר וזה יורה לנו כי גם הוא מתגולל סביב בריחו (שם לח). ושנים מהם (מהקוטרים) אין להם זוג האחד גדול מכולם ואחד קטן מכולם והם נקראים בריחים (שם מד). —  ו) °קורה ישימו הקצה האחד תחת משא ותשען על משענת בנקֻדה מנקֻדת הקורה קרובה יותר להקצה שתחת המשא ובקצה השני יכבידו עליה להורידה למטה, Hebel; levier; lever: שהנך רואה שכובד אבן 200 ליטרא צריך ד' אנשים להגביה אותה ואיש אחד עם הבריח שיתן תחתיה יגביהנה שבבריח ג' נקודות אחת הוא במקום שנשען הבריח וכו' ובנקדה הב' ר"ל הקצה של הבריח הוא מקום הכובד של אבן (גבור' יי' ליש"ר מקנדיא, לה ה). וכבר הסכמתי וכו' לקרוא העץ הארוך הגדול המניחים הסבלים תחת האבנים הגדולות או הקורות כשרוצים להגביהם בשם בריח וכו' ואין ספק שאם יהיה הבריח של ברזל או עץ כבד יגביה יותר בקלות מהעץ הקל וכו' איך בכח קטן של אדם אחד נגביה משא גדול על ידי הבריח מה שלא יעשו בלתי אם הרבה אנשים גם קצה הבריח הנרחק מהמשענת או המרכז שוקל יותר מקצהו השני שתחת המשא וכו' שערך הכח אל הכבד כערך שבין חלקי הבריח (הוא, מעין חתום לא). אם יהיה הבריח בעל שתי זרועות במשקל שוה אז ינשא כובד שני המשקלים יחד מהמשען או הציר לבדו כי המשען הוא לבדו האוחז הבריח ומעכבו לבלתי ימשך למטה מכובד שני המשקלים (ראש' למודים לינדא ב ד סה). —  ז) °כעין גשר על נהר וכדומה: והוצרכו לשים בריחים על כל העמקים באופן שיוכלו לעבור עליהם (רלב"ג, פרוש דה"י כג, אוצה"ס גרבר ב). בריחים לעבור הנהר (שם 47). —  ח) °רצועת יבשה בין שני ימים מחברת שתי יבשות ורצועת ים מחברת שני ימים, Erd-,Meerenge; isthme, détroit; isthmus, strait: בריח הארץ הוא רצועת הארץ אשר תפסיק בין שני ימים הסמוכים ותחבר שתי ארצות אשר בשני עברי ימים יחד וכו' בריח הים הוא רצועת הים אשר תפסיק בין ארצות הסמוכות ותחבר שני הימים אשר בשתי עברי הארצות יחדיו (שבי"ע, בשם ס' ראשית למודים). הים שבו ששה בריחים והם רצועות ים לא רחבות אשר יפסיקו בין שתי ארצות סמוכות זו לזו ויחברו שני ימים גדולים ורחבים (ספר הברית א ח).