1 משק' אֶבְיוֹן. בארמ' במ"ר בריוני: אבא סיקרא ריש בריוני דירושלם בר אחתיה דר' יוחנן בן זכאי הוה גיט' נו.. הוו בהו הנהו בריוני אמרו להו רבנן ניפוק ונעביד שלמא בהדייהו לא שבקינהו אמרו להו ניפוק ונעביד קרבא בהדייהו אמרו להו רבנן לא מסתייע' מילתא קמו קלנהו להנהו אמברי דחיטי ושערי (שם - היו שם אלה הבריונים אמרו להם רבנינו נצא ונעשה שלום עמהם (עם הרומאים) ולא הניחום (הבריונים) אמרו (הבריונים) להם (לרבנינו) נצא ונעשה מלחמה עמהם אמרו (הרבנים) לא מיסתיע הדבר עמדו הבריונים וישרפו אוצרות החטים והשעורים). וכבר התחבטו במלה זו כל חוקרי הלשון ולא מצאו דבר נכון בענין מקורה ופרושה. קצת הקדמונים פרשו מלשון בּוּרוּת כך רש"י. הערוך פרש לסטים ופריצים, אך לא אמר מה מקור המלה. ב' מוספיא כתב: פי' בל"י אלמים עושקים ואנשי מלחמה, וזהו הפרוש היותר מכֻון ומדויק למלה זו לפי הענין בכל מקום שבאה, אך לא נתברר לאיזו מלה בלשון יונית כון ר' בנימין. לוי החליט מלה זו לשמית וגזר אותה מן לשון בר, ברי, והכונה אדם שאינו מן הישוב, פראי. וכן יסטרוב. והמשקל, כרשום למעלה, הוא אמנם עברי, אך הגזרה אינה טבעית. זקש אמר כי נסתעפה ממלה יונית בוליונסו, שפרושה הוא שטוף בזמה. המשביר: אֻבריוני ביונ', שפרושה חצוף. קוהוט הביא השערות אך כלן דחוקות ורחוקות.  S. Kraus גזר אותה מהשם היוני φρούριον, וכבר פקפק בזה I. Löw. והנה מהמאמר הראשון המובא בפנים: למלך שהבריונים שלו וכו' נראה ברור כי הבריונים היו גדוד מיוחד של המלך והיו עושים גם בהמלך כטוב בעיניהם, וזה היה טיבם של גדוד קסרי רומא שנקרא אז Praetoriae, והשם הזה החל אח"כ לשמש במשמעת גדודים חפשים שלכדו השררה בחזקה ומתנהגים באלמות. והנה אינני יודע באיזה דרך נהיה praetoriae או praetorianus לבריון, עכ"פ לפי טיבו היה הגדוד המפורסם ההוא דומה כמעט ממש להבריונים בירושלם בימי המלחמה. וקצת תמוה הדבר כי דוקא זכר הגדוד המפורסם ההוא שתפס כ"כ מקום בחיי הרומאים לא בא בשום מקום בתלמוד ומדרשים בשמו, אם לא נניח שנתכונו אליו בהשם בריון.

2 אולי במשמעה הראשנה או השניה.