ש"נ, — א) כמו מקור, כמו שה"פ מן יָדַע: ועץ הַדַּעַת טוב ורע בראש' ב ט. הלא היא הַדַּעַת אתי נאם יי' ירמ' כב יו. ויאמרו לאל סור ממנו וְדַעַת דרכיך לא חפצנו איוב כא יד. ואותי יום יום ידרשון וְדַעַת דרכי יחפצון ישע' נח ב. ולבב נמהרים יבין לָדָעַת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות שם לב ד. כי תמלא הארץ לָדַעַת את כבוד יי' חבק' ב יד. ואתנה לבי לָדַעַת חכמה ודעת הללות ושמחה קהל' א יז. מִדַּעְתִּי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך ישע' מח ד. כְּדַעְתְּכֶם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם איוב יג ב. — °דַּעְתִּיךָ, שידעתי אותך: אך מיום דעתיך, מודה לא שמעתיך תשו' ר"ת, הוצ' מק"נ 166. — בּבלי-דַּעַת, מבלי דעת שלא ידע דבר אדות זאת, וגם במשמ' כונה, בלי כונה, בלי רצון: אשר יכה את רעהו בִּבְלִי־דַעַת והוא לא שנא לו מתמל שלשם דבר' יט ד. לנוס שמה (אל ערי המקלט)  רוצח מכה נפש בשגגה בִּבְלִי־דָעַת יהוש' כ ג. כי בִבְלִי־דַעַת הכה את רעה ולא שנא הוא לו מתמול שלשום שם ה. — *בְּדַעַת פלוני, מִדַּעַת פלוני, לְדַעַת פלוני, מִדַּעְתּוֹ של פלוני, לְדַעְתּוֹ של פלוני, ר"ל בידיעתו,  כרצונו: מלוה ישראל מעותיו של נכרי מדעת הנכרי אבל לא מדעת ישראל ב"מ ה ו. אין כותבים שטרי אירוסין ונישואין אלא מדעת שניהם והחתן נותן שכר אין כותבין שטרי אריסות וקבלנות אלא מדעת שניהם והמקבל נותן שכר אין כותבין שטרי בירורין וכל מעשה בית דין אלא מדעת שניהם ושניהם נותנין שכר ב"ב י ד. ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו אבות ג טז. מזין על האדם מדעתו ושלא מדעתו פרה יב ב. יתומה שהשיאוה אמה או אחיה מדעתה וכתבו לה במאה או בחמשים זוז כתוב' ו ו. על ידי בנו ובתו הקטנים ועל ידי עבדו ושפחתו הכנענים בין מדעתן בין שלא מדעתן פסח' פח.. זה הכלל כל (מום) שהוא לדעתו אסור ושלא לדעתו מותר בכור' ה ג. תנור שהוסק מאחוריו או שהוסק שלא לדעתו או שהוסק בבית האומן כלים ה ד. עכו"ם שהתנדב קורה ושם כתוב עליה בודקין אתו אם אמר בדעת ישראל הפרשתיה יגוד וישתמש במותר ערכ' ו.. אין אונס לערוה לפי שאין קישוי אלא לדעת יבמ' נג:. המאבד עצמו לדעת אין מתעסקין עמו בכל דבר שמח' ב א. — ב) כח הידיעה שבאדם, כמו חכמה, בינה, תבונה, Einsicht, Weisheit; intelligence, sagesse; wisdom: ונחה עליו רוח יי' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דַּעַת ויראת יי' ישע' יא ב. ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה וּבְדַעַת ובכל מלאכה שמות לא ג. וילמדהו דַעַת ודרך תבונות יודיענו ישע' מ יד. מי זה מחשיך עצה במלין בלי דָעַת איוב לח ב. — ואמר בן סירא: באין אישון יחסר אור ובאין דעת תחסר חכמה ב"ס גני' ג כה. לא אמרתי אלא במי שיש בו דעת להניח ספרי חקת קכד. בני אדם שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה חול' ה:. אדם שאין בו דעת פסיק' דר"כ, רני עקרה. ודברים אלו אינן תלויים אלא בדעת הדיין ועוצם בינתו רמב"ם עדות ט ז. — ובכנ': חכמתך וְדַעְתֵּךְ היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד ישע' מז י. יי' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בְּדַעְתּוֹ תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל משלי ג יט-כ. משיב חכמים אחור וְדַעְתָּם יסכל ישע' מד כה. — ואמר בן סירא: ויש חכם לנפשו נחכם פרי דעתו על גויתו ויש חכם לעמו נחכם פרי דעתו נאמן ב"ס גני', לז כב-כג. — בן דעת ב"מ ח.. ואפילו עבד ושפחה הואיל והן בני דעת וישנן במקצת מצות נעשין שלוחין למשא ומתן רמב"ם שלוחין ב ב. — °ומשל: לעולם אל ישליך אדם דעתו אחריו כי העינים הם לפנים ולא לאחור אגרות הרמב"ם. — *דעת הבריות, גונב דעת הבריות, מרמה אותם: הראשון שבגנבים גונב דעת הבריות מכי' משפט' יג. ובאה אל בית הגנב זה הגונב דעת הבריות שאין לו ממון אצל חבירו וטוענו ומשביעו שבוע' לט.. אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר או לגנוב את דעתם הרמב"ם מכיר' יח א. — *וכח המחשבה של האדם: ואין לך שפל רוח יותר מרודף שלום וחשוב בדעתך איך הוא רודף שלום אם אינו שפל רוח כלה רבתי ג. אמרה חוה בדעתה כל הדברים שהפקידני רבי מתחלה שקר המה אדר"נ א. — *דַּעְתּוֹ של פלוני קלה, ר"ל תוכל להטותה כרצונך: נשים דעתן קלה עליהן שבת לג:. — ואמר המשל: דעתן של נשים קלות ומלבושיהן ארוכות רחבות וגדולות מראה המוסר יז.. — *שִׁקּוּל הַדַּעַת, מה שדעתו של אדם שוקלת ובודקת אם כך או כך הוא: הכל מודין שאם טעו בשקול הדעת שאין מחזירין ירוש' כתוב' ט לג.. טעה בדבר משנה וכו' בשיקול הדעת סנה' ו.. מנהג שאין לו ראיה מן התורה אינו אלא כטועה בשקול הדעת סופר' יד יח. ואלה (המצות השכליות) היו ידועות בשקול הדעת לפני תת התורה ביד משה ראב"ע, יסוד מורא ה. והגאון הביא ראיות משקול הדעת כי לא יתכן להיות שבר תחת שבר כמשמעו הוא, ויקר' כד יט. בראיות וסברות על תחיית המתים משקול הדעת מגל' המגלה לר"א הנשיא בס' העבור. טעה בשיקול הדעת כגון דבר שהוא מחלוקת תנאים רמב"ם סנה' ו ב. ועדיין נשארת להודיעני היאך זה משקול הדעת אגר' הויכוח לרש"ט פלקיירא. וזה היה התבוננות גדול מצד האשה ויואב ושקול הדעת אין כמוהו נופ' צופ', מסיר ליאון ב יג. — °אנשי שקול הדעת, בעלי שקול הדעת, ששׁפטים על כל דבר לפי שקול דעתם:  והכל במספר במשקל בגזירת האחד אשר אין לו ראשית ואין שני לו על כן אמרו אנשי שקול הדעת כי התוכחות הבאות על בן אדם יש מהן ליסר אותו ראב"ע, הקד' איוב. זדון בעלי שקול הדעת וגאותם בעיונם הביאם לשקול עניני התורה האמתיים והנשגבים בדעותם במאזני חקירתם שעה"ש לר"י אבן לטיף כג. —  *נטרפה דעתו עליו, נהיה משֻגע: כל שנטרפה דעתו מפני חכמתו סימן יפה לו וכל שנטרפה חכמתו מפני דעתו סימן רע לו תוספתא ברכ' ג ד. חולה שמת לו מת אין מודיעים אותו שמת שמא תטרף דעתו עליו מו"ק כו:. אמר להן (הורקנוס) לחביריו כמדומה אני שדעתו של אבא נטרפה אמר להן דעתו ודעת אמו נטרפה סנה' סח.. כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת דעתו משובשת תמיד בדבר מן הדברים אעפ"י שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים ה"ז פסול רמב"ם עדות ט ט. מי שנטרפה דעתו של אביו או של אמו משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם הוא, ממרים ו י. — *כִּוּוּן דַּעַת וטרוף דעת: כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין ק"ש בכיוון הדעת בקול אחד בדעה וטעם אחד הקב"ה אומר להם היושבת בגנים וכו' אבל כשישראל קורין שמע בטירוף הדעת זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונים דעתם בק"ש רוח הקדש צווחת מד"ר שה"ש, היושבת. — וכן נטלטלה דעתו: לכך נצטוה כהן שלא ישתה יין שלא תטלטל דעתו תנחומא שמיני ז. — °יצא מדעתו: בראותה שמשודכה יצא מדעתו עד שהשליך עצמו בבור שו"ת שמש צדקה ב ה. כמנהג ההוללים ששותים יין רב עד שיוצאים מדעתם פלא יועץ ד. — *פלוני הוא בדעתו, שדעתו בריאה ושלמה עליו שלא נטרפה: לשנים שרגמו איקונין של מלך אחד שכור ואחד בדעתו תנחומא ויקר' טו. — °עָני בְּדַעַת, שאינו חכם גדול, °עניות הדעת: בעניותינו מתוך עניות דעתנו שאין אנו יודעים פי' המקרא רש"י יבמ' צב:. — °חֲסַר דָּעַת, שוטה אויל: לא ראיתי ביישן חסר דעת ולא דעתן מבלי בשת רשב"ג, תקון מדות הנפש. אל תגנה מקח חבירך ואל תחליש דעתו כי זה מנהג לחסרי דעת ר"י מילי תפוחי זהב קכב.. *עלה על דַּעְתּוֹ דבר פלוני, חשב כך: וכי על דעתנו עלתה שזקני ב"ד שופכי דמים הן סוט' ט ו. וכי תעלה על דעתך שהאדם הולך לשופט שלא נמצא בימיו ספרי שופט' קנג. לא תשכב בעבוטו וכי עלתה על דעתך שישכב בעבוטו אלא שלא תשכב ועבוטו עמך שם תצא רעז. וכי תעלה על דעתך שזה מהלך בשוק וזה נהרג כתוב' לג:. חלילה וחלילה שעלה בדעתי זה הקד' מלמ' התלמ'. — *הסיח דעתו מדבר, הטה והרחיק את מחשבתו מדבר זה, לא חשב בו: שתסיח דעתם כדי שלא יאמרו מעשה כשפים הם ברכ' ט:. ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא תסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה עאכו"כ מנח' לו:. — °ועקר דעתו: לא עקר דעתו מהליכתו רש"י ערוב' נב.. — *הֶסַּח הַדַּעַת,עי'  הסח. — *דַּעְתּוֹ על הדבר, מחשבתו, הוא חושב עליו: לא כל המקדיש נכסיו אין דעתו על כסות אשתו ובניו ב"ק קב:. וכי דעתו של אדם על תפיליו שם. כל הנודר אין דעתו על מה שהפקיר נדר' מג:. — *נתן דעתו, חשב, רצה: נתן דעתו להושיבם בראש הור' י.. תן דעתך עד שיצא מפיך חשוב מעשיך בדרך ארץ ותן שכר לפסיעותיך דא"ז ג. שים דעתך שתשאלנו כהוגן רגמ"ה מעי' ה.. שאין אדם משים דעתו לדברים שאין בהן ממש רמב"ם טו"נ ו ד. — *הסכימה דעתם, היתה הסכמה במחשבה, חשבו כלם באופן אחד: נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד (של ע"ב הזקנים שתרגמו התורה ליונית) והסכימה דעתן לדעה אחת וכתבו לו תורה בפני עצמה וי"ג דברים שינו בה סופ' א ח. — הַדַּעַת נותנת, השכל מחיב, כמו הדין נותן: אבל הדעת נותנת והמחקר והסברא מעידים כי במקום אשר הוא רחוק מקו השוה ס"ט חלקים יהיה קוטב הצפוני עולה עליו ס"ט חלקים העבור לר"א בר חייא א ג. כי הדעת נותנת שמציאות הטוב הרב עם הרע המועט יותר נבחר מהעדר הטוב הרב בעבור הרע המועט כוזרי ב יג. — וכמו"כ *הדעת מכרעת: אין (גיד הנשה) נוהג אלא באחת (הירכות) ודעת מכרעת שהיא של ימין תוספתא חול' ז א. — °הַגְבָּרַת הַדַּעַת, מצוי מאד בסגנון הקראים במשמעת מה שהשכל שופט בכח ההגיון: ואחר  שנסתפק מכל זה אף אין בו הגברת רמז מתורת ה' ומהגברת דעתנו יהודה הדסי האשכול לד. — °אין הדעת סובלת זאת, זה נגד השכל הישר: דבר שאין הדעת סובלתו אלפסי כתוב' שמא. וזה תימה גדול ודבר שאין הדעת סובלת אותו רמב"ם שלוחין ו ה. והירא את דבר ה' יאמין כל דבריהם ואף אם לא יסבלם דעתו ולא יבינם יתלה הדבר בחסרון דעתו  מ' אלדבי, ש"א ט. — °דברים של דעת, ר"ל של שכל הישר, של הגיון: ועוד דברים של דעת וכי מה היה לו לעשות רמב"ם מלוה ולוה טו ב. — ג) מה שאדם יודע, הידיעות שקנה לו האדם אדות עולם ומלואו על ידי דעתו ושכלו, בחקירה ודרישה, בנסיון, עפ"י שמועה ששמע מאנשים חכמים, וכדומה, והוא נרדף עם חכמה, מדע, Weisheit, Wissensch; sagesse, science; wisdom, knowledge: כי שפתי כהן ישמרו דַעַת ותורה יבקשו מפיהו מלא' ב ז. לב נבון יקנה דָּעַת ואזן חכמים תבקש דָּעַת משלי יח יה. קחו מוסר ואל כסף וְדַעַת מחרוץ נבחר כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה שם ח י-יא. ולבי ראה הרבה חכמה וָדָעַת קהל' א יו. ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דַּעַת את העם אזן וחקר תקן משלים הרבה שם יב ט. — ואמר בן סירא: דעת רופא תרים ראשו ולפני נדיבים יתיצב ב"ס גני' לח ג. — ואמר המשל: דעת קנית מה חסרת דעת חסרת מה קנית פסיק' דר"כ, פרה. דעת בלי עשר כרגלים בלי נעלים הלבנון ג קמב. — ד) בכלל, *רוח האדם, נפשו, הרגשתו: והאיש משה עניו מאד עניו בדעתו ספרי כז. לא היו מביאין דלתות כל עיקר מפני שדעתו של תינוק גסה עליו סוכ' כא.. וכל מי שדעתו שפלה הקב"ה מצילו מן הפורעניות כלה רבתי י. (ועובד הכה"ג ביום הכפורים כל היום וטורח) שלא תזוח דעתו עליו יומ' יט.. אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו אומרים לו חזור לאחוריך שם כב:. רבי יהודה אומר לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו (שהיו רגילים לתלש בשערו של שעיר המשתלח וכו') אמר לו רבי יוסי תנוח דעתך שהנחת את דעתי שם סו:. — *דעתו מיושבת עליו, נחה נפשו, שקטה: אפילו אוכל (הנחש) כל מעדני עולם אין דעתו מיושבת עליו עד שיאכל עפר יומ' עה.. בזמן שאדם ענוותן ובני ביתו ענוותנין והלך לו למדינת הים ואמר מודה אני לפניך ה' אלהי שאשתי אינה עושה מריבה אצל אחרים לבו אין מתפחד עליו ודעתו מיושבת במקומו עד שעה שיחזור אדר"נ ז. עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר תוחבין לה כוש ברוטב ומניחין לה על פיה אם נתיישבה דעתה מוטב ואם לאו מאכילין אותה רוטב עצמו ואם נתיישבה דעתה מוטב ואם לאו מאכילין אותה שומן עצמו יומ' פב.. — *נתקררה דעתו, נחה נפשו, שקט כעסו, הוקל צערו, נתפיס: ותעלולים ימשלו בם א"ר פפא בר יעקב תעלי בני תעלי ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם ירהבו הנער בזקן חגי' יד.. בשעה שאמר הקב"ה לאדם וקוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות וכו' כיון שאמר לו בזיעת אפך תאכל לחם נתקררה דעתו פסח' קיח.. ביקש הקב"ה להפוך את העולם כלו לדם כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזריה נתקררה דעתו סנה' צג.. ביקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל יהויקים נסתכל בדורו ונתקררה דעתו שם קג.. בשעה שאמר לו הקב"ה לאברהם אבינו התהלך לפני והיה תמים אחזתו רעדה אמר שמא יש בי דבר מגונה כיון שאמר לו ואתנה בריתי ביני ובינך נתקררה דעתו נדר' לב.. — *אין הדעת סובלת אותו, אין הנפש, הטבע האנושית יכולה לסבול זאת: ארבעה אין הדעת סובלתן אלו הן דל גאה ועשיר מכחש וזקן מנאף ופרנס מתגאה על הציבור בחנם פסח' קיג:. — *דעת הבריות, הרגשות בני אדם: לא ישתה אדם מן הכוס ויתננו לחברו לפי שאין דעת הבריות שוות תוספתא ברכ' ה ט. — *וכמו דֵּעָה דֵּעוֹת, במשמ' טבע ותכונת הנפש, מדותיה ומנהגיה: הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שסוף מגמר נכסי אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא סנה' עב.. ואל תרדוף אחר כבוד ואל תגיס דעתך בהוראה דא"ז ב. — *נקיי הדעת, בעלי תכונות ומדות נאות: (כתב) איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלם עושין גיט' ט ח. כך היו נקיי הדעת שבירושלם עושין לא היה אחד מהם הולך לבית המשתה עד שהוא יודע מי הולך עמו מכי' משפט' כ. מקום שנקיי הדעת צובעין חגי' כב:. כך היו נקיי הדעת שבירושלם עושין לא היו חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עמהן סנה' כג.. כך היו מנהגן של נקיי הדעת שבירושלם מכניסין לבעלי דינין ושומעין דבריהן וכו' ומוציאין אותן לחוץ ונושאין ונותנין בדבר שם ל.. כך היו נקיי הדעת שבירושלם עושין כשהיו מוציאין את התורה ומחזירין היו הולכים אחריה מפני כבודה סופר' יד יג. — *דַּעְתּוֹ יפה, טבעו חזקה, יכול לסבול דברים, אינו רך הטבע: כהן שדעתו יפה שורפה (את הקיבה בחלבה) חיה ע"ז ב ה. שאי אפשר לבשלו (את השעיר) בשבת והכהנים הבבליים אוכלין אותו חי (ולא מבושל) שדעתן יפה שאינן אניני דעת רגמ"ה מנח, ק.. ועי' אנין. — *דַּעְתּוֹ קצרה, קצה, מי שהוא קצר רוח, אינו יכול לסבול: כל ימי עני רעים זה שדעתו קצרה וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו רחבה ב"ב קמה:. בזמן שדעתן (של יושבי לוז) קצה עליהן יוצאין חוץ לחומה והן מתים סוט' מו:. קצרה דעתו של בן מלך ילק' בלק תשעא. — *דַּעְתּוֹ קרובה לפלוני, נוטה אליו: הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו ב"ב קמב:. — °קֵרוּב דַּעַת, קְרֵבוּת דַּעַת, הוא בקרֵבות דעת עם פלוני, ואצל פלוני, הם מקורבים זה לזה בנטיות הנפש והרצון זה לזה: מלאכים גסים ועבים שיש להם קריבות הדעת אצל בני אדם עמה"מ, עולם העשיה קעו. — *דַּעְתּוֹ מעורבת עם הבריות, מתקרב אליהם, מתנהג כמנהגיהם: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות כללו של דבר אל ישנה אדם דעתו מדעת חביריו ובני אדם דא"ר ז. — ה) *כמו דֵּעָה, במשמ' ראי השכל והשקפתו על דבר מהדברים כך או כך, Meinung; opinion: אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה אבות ד ח. כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה וכו' אלא הכל לפי דעתו של רואה כלים יז ו. הסכימה דעתן לדעת עליונה ספרי נשא מה. כלום הגענו לסוף דעתו של ר"ש מנח' ד.. אמר להם אם כדעתכם אתם חייבתם את כל ישראל כלייה מד"ר שה"ש, זאת קומתך. ואין דעתי נוטה לדברים אלו רמב"ם מכיר' כב יז. הספקות המחייבות לדעת דעת מאלה ר"י אברבנל, מ"ב כד. ובכל דבר שאין מופת בביטולו לא נניח מה שהוא מתישב יפה מפני דעת קודם רשב"צ דוראן, חלק שוסינו ב. —  *דעת הבריות, מה שחושבים ב"א על דבר מהדברים: אל יתיחד אדם עם כל הנשים בפונדק אפילו עם אחותו ועם בתו מפני דעת הבריות אדר"נ ב, ועי' ב. בריה. — ובמשמ' *רצון, כונה: (לא אמרנו שמותר להחזיר את התבשיל בתנור) אלא שדעתו להחזיר אבל אין דעתו להחזיר אסור שבת לח:. שהדיר את אשתו מלעלות לרגל ועברה על דעתו ועלתה לרגל נדר' כג.. הנותן דינר לעני ליקח לו חלוק לא יקח בו טלית טלית לא יקח בו חלוק מפני שמעביר על דעתו של בעל הבית ב"מ עח:. — *על דעתו של פלוני, לפי מחשבתו, לפי כונתו: ובשמשביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעת המקום ועל דעת ב"ד שבוע' לט.. על דעת הראשונה אני נודר נדר' כג:. הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום שם. כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת שם עג:. מי שנשבע ואמר שבועה שלא אוכל היום ועל דעתכם אני נשבע אין זה יכול לומר כך וכך היה בלבי שלא נשבע זה על דעתו אלא על דעת אחרים רמב"ם שבוע' ב טו. — °על דעת ש, במחשבה שכך הוא: ולעולם לא ישאל החבר מע"ה לא אוכלין ולא משקין ולא כלי חרס אלא על דעת שדן טמאין הוא, טומא' מת כג א. אבל אם נשבע שלא יאכל פת חטים ואכל פת חטים על דעת שהוא פת שעורים הרי זה אנוס ופטור הוא, שבוע' ג ט. — *בטלה דעתו, בטלה דעתו אצל כל אדם, ר"ל לא כמו שהוא חושב ורוצה אלא כמחשבת רוב בני אדם ורצונם: כל ירקות שזרען לזרע בטלה דעתו ירקן חייב וזרען פטור תוספתא שבי' ב ז. בטלה דעתו אצל כ לאדם ברכ' לה:

(הערה: חליפות הגונים של משמעות המלה דעת הן כ"כ דקות, שבקצת מקומות קשה לגדור באיזה גון מהגונים השתמשו במלה זו, ואפשר שקבעתי לקצתן מקום המשלים שאולי יש לפקפק אם זה מקומם הראוי ויש שנתכונו ליותר מגון אחד).