* , ש"נ, כנ' בְּרִיָּיתוֹ, וגם בִּרְיָה, בִּרְיָתוֹ, —  א) שה"פ מן ברא, במקום בריאה: כל שהוא מבריית המים ידים ב ב, כל מה שנברא מן המים כגון יבחושים וכיוצא בהם. אחד בריית1 הזכר ואחד בריית הנקבה וזה וזה לארבעים ואחד ניד' ג ז. מתחילת ברייתו של עולם ימי החמה יתירים על ימות הלבנה אחד עשר יום סעו"ר ד. מברייתו של עולם תענ' ב.. (גזרו טומאה על כלי זכוכית) הואיל ותחלת ברייתן מן החול שבת יה:. אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחילת ברייתו היא פסח' נד.. החומט תחילת ברייתו בכעדשה נזי' נב.. מתחלת ברייתם (של נח, יוסף, מרדכי ומשה) נתקנו לכך מד"ר שמות ב. מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחלה שם ויקרא כה. יש מהן דעות שהן לאדם מתחלת ברייתו לפי טבע גופו רמב"ם, דעות א ב. אלא אם כן היה גופו רע מתחילת ברייתו שם ד כ. — ובלי המלה תחלת: שמיר זה ברייתו כשעורה סוט' מח:. — ומשמשת במשמ' טבע הגופים ומעמדם כמו שנבראו, Beschaffenheit, natürl. Zustand; nature, état naturel; nature, natur condition: אין עושין תמרים דבש ולא תפוחים יין ולא סתוניות חומץ ושאר כל הפירות אין משנין אותן מברייתן תרומ' יא ג. ואבר הפורש ממנו והוא כברייתו עדי' ו ג. כלב שאכל בשר המת שלשה ימים מעת לעת הרי הוא כברייתו זב' ב ג, במעמדו הטבעי. שלא אמרו אלא גוש כברייתה תוספתא כל' ב"ק ג ז. זה הכלל כל גזילה שהיא בעינה ולא שינה אותה מברייתה2 אומר לו הרי שלך לפניך ואם שינה אותה מברייתה משלם כשעת הגזילה שם ב"ק י ד. יין מבושל ואלונטית הרי אילו אסורין מפני שתחילתן יין אלנטית כברייתה הרי זו מותרת שם ע"ז ד יב. פשתים כברייתו צמר כברייתו ספרא, נגע' יג. כלייש זה שערוך בשמן ומקוטף בדבש כך היה ברייתו של מן ספרי, בהעל' פט. כל שנשתנה מברייתו ולא שינה ברכתו יצא ירוש' ברכ' ו הלכ' ב. לפיכך היתה נבדקת (הסוטה) במים ובעפר אם טהורה היא כברייתה או לאו תנחומא, נשא ה. שינוי החוזר לברייתו הוא ושינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי סוכה ל:. מה להצד השוה שבהן שכן לא נשתנו מברייתן ע"ז מו.. מה מים שלא נשתנו מברייתן אף אוכל שלא נשתנה מברייתה וכו' מה מים שלא נשתנו מברייתן ע"י האור אף אוכל שלא נשתנה מברייתו ע"י האור שם לז:. אמרו לו (אוכל נמלה כל שהוא חייב) מפני שהיא כברייתה מכו' יז.. דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו רמב"ם, דעות ו א. כשהיה האבר שלם כברייתו בשר וגידים ועצמות הוא, טומאת המת ב ג. ולא גזרו טומאה אלא על גוש כברייתו שם י ז. מי שפיו נבלם מחמת גופו וברייתו אבל אם נבלם מחמת הרוח אינו מום הוא, ביאת המקדש ז ז. ולא פירות מברייתן וכו' דבר שדרכו לאכול חי לא יאכלנו מבושל הוא, שמיטה ה ג. — ובמשמע' צורת הדבר: חלזון זהו גופו דומה לים וברייתו דומה לדג מנח' מד.. כלי של ברזל הוא וברייתו כעציץ של קנקן ערוך, ערך אובלא. — ב) הדבר שנברא: שבעה בריות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו למעלה מכולם ברא רקיע אדר"נ לז. —  וכל העולם הנברא: שהברייה נאררת בעד דברתו מדר' תדשא ז..