בָּשָׂם
1, ש"ז, כנו' בְּשָׂמִי, בְּשָׂמָיו, — צמח נותן הבֹּשֶׂם וגם הבֹּשֶׂם בעצמו, Balsam; baume; balsam: באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בְּשָׂמִי (שה"ש ה א)
1 אמר ריב"ג בהרקמה וז"ל: ומשער שלל אצלי אמרו אריתי מורי עם בְּשָׂמִי. ע"כ וכן בהשרשים: אבל אריתי מורי עם בשמי אין נכון וכו' בהקשה שיהיה קודם הסמיכה כ"א על משקל שלל וכו'. וכן ראב"ע: והנה מצאנו בשָמי שהוא בתחילה בָּשָׂם ע"מ זָהָב. וכן רד"ק במכלול (משקל פָעָל) ובהשרשים. וכן המדקדקים החדשים. — ודמו החכמים לשם זה השם בשׁאם بَشَام למין ממיני העץ.