1, עת' אֶבְשַׁל, פ"ע, — א) בָּשֵׁל הפרי, נגמר גדולו, reifen; mûrir; to ripen: שלחו מגל כי בָשַׁל קציר באו רדו כי מלאה גת (יוא' ד יג).  תבואה שיבשה כל צרכה וענבים שבשלו כל צרכן (כלא' ז ז).  הלומד מן הקטנים למה הוא דומה לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו והלומד מן הזקנים למה הוא דומה לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן (אב' ד כ). — ב) בָּשֵׁל הבשר וכדומה במים על האש, נעשה ע"י רתיחת המים רך וראוי לאכילה, kochen; cuire; be cooking: רתח רתחיה גם בָּשְׁלוּ עצמיה בתוכה (יחזק' כד ה).  תבשיל שלא בשל כל צורכו (שבת לו). — ובינוני *בָּשֵׁל: שהוא מסיק (את הכירה) מלמטה וקדרה בְּשֵׁלָה2 מלמעלה (כל' ז א). — ג) °במחלות וכדומה, בשלה המוגלה, הגיעה למדרגה האחרונה שלה, נעשתה רכה: אלה היציאות יתחילו לקבץ המוגלה ואחר תבשל המוגלה ואחר תיבקע (קאנון ד ג א ב).

— פִע', בִּשֵּׁל, — א) עשה שיִבְשַׁל במים על האש, etwas kochen; cuire qqch..; to cook: ואת איל המלאים תקח וּבִשַּׁלְתָּ את בשרו (שמות כט לא).  או דכו במדכה וּבִשְּׁלוּ בפרור ועשו אתו עגות (במד' יא ח).  והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש ליי' צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם וּבִשְּׁלוּ בהם (זכר' יד כא).  את אשר תאפו אפו ואת אשר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ (שמות יו כג).  לא תְבַשֵּׁל גדי בחלב אמו (שם כג יט).  ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בַּשְּׁלוּ את הבשר (ויקר' ח לא).  ובא נער הכהן כְּבַשֵּׁל הבשר והמזלג שלש השנים בידו והכה בכיור או בדוד או בפרור (ש"א ב יג-יד).  ותקח (תמר) את הבצק ותלוש ותלבב לעיניו וַתְּבַשֵּׁל את הלבבות (ש"ב יג ח).  שפת הסיר הגדולה וּבַשֵּׁל נזיד לבני הנביאים (מ"ב ד לח).  זה המקום אשר יְבַשְּׁלוּ שם הכהנים את האשם ואת החטאת (יחזק' מו כ).  משיסיקנה (את הכירה) כדי לבשל עליה את הביצה (כלים ו ג).  אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת מבשלת ומניקה את בנה (כתוב' ה ה). — *ומשל: לא תבשל בקדירה שבישל בה חבירך (פסח' קיב.), ר"ל לא תשתמש בדבר של חברך, לא תשא גרושת חברך, וכדומה. — ב) *הביא את הפירות לגמר גדולם, reif machen; faire mûrir; mature: אין לך קלה בכל ארץ ישראל לבשל פירותיה יותר מבעל שלישה (סנהד' יב.).  אמר לו הקב"ה לגבריאל כשאתה יוצא לבשל פירות היזקק להם (שם צה:).  שהחמה זורחת עליהם ומבשלתן (רע"ב, מנח' ח ד). — ג) *עכל את המזון בקיבה, verdauen; digérer; digest: והתחבולות לפתוח את היציאות החיצונות הרפואות המבשלות (קאנון ד ג א כח).  הפסד כח המבשל בבטן מפני חסרון חום טבעי וכו' אם ילך (האוכל) לבני מעים התחתונים וישמע קול הברה יורה חוזק הטבע המבשל ודוחה וטוב לו (אוצה"ח, ר"י צהלון ה ו).  וכבר יביא הצורך גם כן להתמיד בריאות הגוף ע"י לקיחת מבשלים והרקות (קול יהוד' להכוזרי ג ה). — ד) °בשל את המחלה, הלחה, וכדומה, הביא את המחלה להמדרגה היתר עליונה: וכמו הלפלוף הזה יולד ללאות כח העין הטבעי מלבשל הליחה (קאנון ד ב א לג). 

— פֻע', בֻּשַּׁל, — א) שבשלו אותו: וכלי חרש אשר תְּבֻשַּׁל בו ישבר ואם בכלי נחשת בֻּשָּׁלָה ומרק ושטף במים (ויקר' ו כא).  אל תאכלו ממנו נא ובשל מְבֻשָּׁל במים כי אם צלי אש (שמות יב ט).  ולא יקח ממך בשר מְבֻשָּׁל כי אם חי (ש"א ב יה). — ב) *הפרי בחם השמש: מאחר שהוא (הכרם) מבושל הוא קוטפו ונותנו בגת ודורכו (מד"ר שמות ל). — ג) °בֻּשַׁל החלי, הגיע למדרגתו האחרנה: אמר (אבוקרט) ראוי שתעשה הרפואה המשלשלת אחר שיבושל החולי (קאנון ד א ב ז). — ד) °והדם, הלחות בהגוף: וטבע המוח נכר ברוק היוצא מן הנחירים אם הוא מעט ומבושל היטב יורה חום רב ואם הוא הרבה ואינו מבושל ויוצא תמיד בלי הפסק יורה קור וכו' ואם הוא רב מאד ומבושל ותמיד נוזל האף יורה חום ולח (שער השמים ט).  לפי שהיא (הלחה) דומה לדם אלא שאינו מבושל (מ' אלדבי, ש"א א ב).  ואם השתן בלתי מבושל כשיוצא הבועה אחורי האוזן הוא רע (אוצה"ח, ר"י צהלון ה ו).  כי כמה סבות יקרו לבלתי יתהוה האדם מהדם המבושל אשר במוליד בכח (ר"מ נרבוני, המאמר בבחירה). — ° והרוח בגוף האדם: ויוצא (הרוח) מן החדר הראשון אל השני אשר בצדו ויתבשל שם עד שיהיה הרוח זך ובהיר ונקי (שער השמים ט).

— נִתפ', *נִתְבַּשֵּׁל,  — כמו בֻּשַׁל: גיד הנשה שנתבשל עם הגידים וכו' וכן חתיכה של נבילה וכן חתיכה של דג טמא שנתבשלו עם החתיכות (חול' ז ה). — *וכמו נאפה: כשהפת נתבשלה בתנור (מד"ר במד' א). — ומליצה: בקדירה שבישלו בה נתבשלו (סוט' יא.), ר"ל מה שעשו בו נענשו. — *והפרי בשמש: כלום קוטף אדם את כרמו קודם שיתבשל (מד"ר שמות ל). — °והמאכל בקבה: ומחום הכבד והמרה האדומה מתבשל המאכל והמשתה בתוך הקרב העליון (שבתי דונולו, תחכמוני). — °והדם, הלחה, וכדומה: כדי שיארך התעכבות הדם עד שיתבשל הזרע והחלב תכלית הבשול (פרקי משה א).  והיא (הלחה הלבנה) מותרי הדם שלא נתבשל (מ' אלדבי, ש"א א ב).