ת"ז, לנק' בְּשֵׁלָה, — דבר מְבֻשּ‏‏‏ָׁל, gekocht; cuit; boiled: אל תאכלו ממנו נא וּבָשֵׁל מבֻשׁל במים שמות יב ט. ולקח הכהן את הזרע בְּשֵׁלָה מן האיל במד' ו יט. — ומ"ר בְּשֵׁלִים: ולרבים בשלים  ראב"ע בראש' יב ט.

אֵשׁ.

*בית התבשיל.

*גָּלַשׁ.

דוד, *יורה, פרור, *קדרה, קלחת וכו', כלי בשול, עי' כלי.

*הֶבֶל, הטמין המבושל בדבר המוסיף הבל, לשמרו חם. — התם את הבשר וכדומה.

*חלט. — חָרָה, נשרף.

טבח. — טבחת. — *טִגֵּן, בשמן וכדומה. — *טפח.

*יַתִּיךְ, כלי שאחזים בו את הקדרה הרותחת להסירה מעל המשפת או להחזירה.

כיור, — *כירה, כִירַיִם, שמסיקים ושופתים עליה הקדרה לבשל, ויש בה מקום לשפיתת שתי קדרות. — *כֹּפַח, כעין סיר של חרס ישימו בו גחלים והקדרה עליה, ויש בו מקום שפיתת קדרה אחת.

*מחה, שם קמח בתבשיל. — *מֵחַם, כלי לחמם בו מים. — *מלג. —  *מלל את הקדרה, כמו מחה. — מִשְׁפָּת, מקום שפיתת הקדרה בהכירה. —  °משקיות, בשול, שמניחים הכלי עם הדבר שצריך לבשל לתוך כלי מים רותחים.

נא. — נזיד. — נסק, הִסִּיק, עשה האש בהכירה לבשל. — *נִעֵר הקדרה, בכף וכדומה, כדי שיתערב מה שבתוכה יפה. — *נפוח.

פָּלַח, את הירק וכדומה אל תוך הסיר.

צָלָה בשר וכיוצא בו על האש, ועשה צָלִי.

רקח.— רקחות. — רתח.

*שופע, מהקדרה הרותחת. — *שלק. — שפת, שם הקדרה על המשפת, שפיתה.

*תבשיל. —  *תוך תוך, קול המשקה בגלשו. — תנור.