°, ש"נ, — א) משרת הגאון בבתי הישיבות סורא ופומבדיתא, Gaonat : ובפלוגתא דדניאל ודוד בן יהודה נשיאים נקרא מר רב יוסף בגאונות (ר"ש גאון, אגרת).  וקבל הגאונות אדונינו אבינו אליהו הכהן (מגי' אביתר ראש ישיבה).  שאלמלי לא החזיקה לי יד המלכות משרת נגידי היתה יד הגאונות מחזקת ומאמצת משרת נגידי וכו' כי יד המלכות החלה להסב אופן המשרה אלי על מכונתו ובאה יד הגאונות אחרי בכל מאמצי כח והסכימה על דעת המלכות (ר"י ברצלוני, הל' ס"ת).  ומר רב האי גאון בן מר רב דוד שהיה דיין בבגדד שנים רבות קודם לגאונותו לא היה יכול להסיעם ממנהגם (ר"י אבן גיאת, שערי שמחה א סג).  וגאונותם (של ר"ש ור"ה) היתה ע' שנה וכו' ודורו (של ר"ה) דור שמיני בגאונות (ראב"ד, ספ' הקבלה).  ולא שב רב סעדיה לגאונותו (שם).  הגאון רבינו סעדיה שנסמך לגאונות בשנת ד' אלפים תרפ"ז ליצירה (ר"י דורן, מעשה אפוד מד). — ומשתמשים הסופרים החדשים במלה זו במשמע' חריפות וסברה של גאון, כשרון יצירה של גאון.