גְּבָבָה

*ש"נ, — חתיכות קטנות של ענפים יבשים ישמשו להסקה וכדומה: כירה שהסיקוה בקש ובגבבה 1 (שבת ג א).  קופות הגננים שיעורן באגודות של ירק של בעלי בתים בתבן ושל בלנין בגבבה (כל' יז א).  שרפה (את פרת החטאת) שלא בעצים או בכל עצים אפילו בקש או בגבבה כשרה (פרה ד ג). ר' יוסי הגלילי אומר בבית הדשן הגדול היו (הפרים) נשרפין אפילו בתבן אפילו בקש ואפילו בגבבה (תוספתא זבח' יא יח).  אין מכסין לא בתבן ולא בקש ולא בגבבה (שם חול' ו יא).



1 כך בכ"י פרמה נקוד גְבָבָה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים