1, ת"ז, סמי' גְּבַהּ2, לנק' גְּבֹהָה, גְּבֹהִית, סמי' גְּבֹהַת, מ"ר גְּבֹהִים, גְּבֹהוֹת, — א) מי שיש לו גֹּבַהּ מוחשי, hoch; haut; high: משכמו ומעלה (היה שאול) גָּבֹהַּ מכל העם (ש"א ט ב).  ועל כל מגדל גָּבֹהַּ (ישע' ב יה).  והיה על כל הר גָּבֹהַּ ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים (שם ל כה).  יעשו עץ גָּבֹהַּ חמשים אמה (אסתר ה יד). — וסמי': ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וּגְבַהּ קומה (יחזק' לא ג).  כל אלה ערים בצרת חומה גְבֹהָה דלתים ובריח (דבר' ג ה). — *וּגְבֹהית, כמו גּבֹהָה: גבוה לא ישא גבוהית3 שמא יצא מהם תורן (בכור' מה:). — ומ"ר: ויכסו (במי המבול) כל ההרים הגְּבֹהִים אשר תחת כל השמים (בראש' ז יט).  עד רדת חמתיך הַגְּבֹהֹת והבצרות (דבר' כח נב).  על עץ רענן על גבעות הַגְּבֹהוֹת (ירמ' יז ב). — ות"ז בלי המתואר: כי רם יי' ושפל יראה וְגָבֹהּ ממרחק יידע (תהל' קלח ו).  גם מִגָּבֹהּ ייראו (קהל' יב ה). — ותה"פ: אין שואלין מעומד ואין משיבין מעומד לא מגבוה ולא מרחוק ולא מאחורי הזקנים (תוספתא סנה' ז ז). — ובהשאלה שער הגבוה, שער היֹקר: אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער וכו' ופוסק עמו כשער הגבוה ר"י אומר אעפ"י שלא פסק עמו כשער הגבוה יכול לומר לו תן לי כזה או תן לי את מעותי (ב"מ ה ז). — *קול גָּבוֹהַּ, חזק: וכי מאחר שבקול גבוה היה מדבר (האלהים) למה לא היו (כל ישראל) שומעין (תנחומא ויקר' א). — °מִלָּה גְּבוֹהָה, מנוגנה מלעיל: כאשר תהיה ואו העטוף במלה גבוהה ר"ל מלעיל תהיה הואו ההיא ברוב דבריהם קמוצה (רקמה יח). — *גָּבֹהּ מן, בהשאלה, במעלה יותר נכבדה: (שחטן) לשם גבוה מהם כשרין לשם נמוך מהם פסולים (זבח' א ב). — ובהשאלה, — גֵּאֶה, גס הרוח, stolz; orgueilleux; proud: וישח אדם וישפל איש ועיני גְבֹהִים תשפלנה (ישע' ה יה). —  *ועם דעת: עם אחד אשר יש בינינו וכו' ודעתם גבוהה עליהם (מד"ר אסתר, אם על המלך טוב). — ובסמי': גְּבַהּ עינים ורחב לבב אתו לא אוכל (תהל' קא ה).  תועבת יי' כל גְּבַהּ לב (משלי יו ה).  טוב ארך רוח מגּבהּ רוח (קהל' ז ח). — *גבה עינים, שנותן עיניו בכל דבר ומתאוה לו: (אביו של אותו האיש) גבה עינים היה נתן עיניו בגרושה וחיללו (סנה' ה:).— ב) *כנוי לקֹדש, אלהים, המקדש, התורה: רשות הגבוה בכסף ורשות ההדיוט בחזקה אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט (קדוש' א ו).  העושה תיבה ומטפחות לספר עד שלא נשתמש בהן גבוה רשאי הדיוט להשתמש בהן משנשתמש בהן גבוה אין רשאי להשתמש בהן הדיוט כלים שנשתמש בהן גבוה אל ישתמש בהן הדיוט (תוספתא מגיל' ג ב). ומה אם בשעה שאי אתה מותר לעשות להדיוט אתה מותר לעשות לגבוה בשעה שאתה מותר לעשות לגבוה וכו' (שם חגיגה ב י).  יפה כח הדיוט מכח גבוה וכח גבוה מכח הדיוט וכו' נזקין להדיוט ואין נזקין לגבוה וכו' נשבע להדיוט משלם קרן וחומש לגבוה אין משלם אלא קרן (שם ב"ק ד ג).   כשם שהדיוט קדם את הדיוט הרי זו קדימה לעולם כך הדיוט קדם את הגבוה הרי זו קדימה לעולם (שם ערכין ד א).  וחלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה אפילו למלאכת גבוה (ירוש' פסח' ב כח ג).  גניין של ישראל וישתחוו לו (להעגל) ולא לגבוה ויזבחו לו ולא לגבוה (שם סנה' ז הל' יא).  לכם ולא לגבוה (בבלי פסח' מז.).  אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו עאכו"כ שיהא אדם חס על נכסיו (ערכ' כח.). — ג) ש"ז4, כמו גֹבה: אל תבט אל מראהו ואל גְּבֹהַּ קומתו (ש"א יו ז). 

אבך, התאבך העשן. — °אוגה, הנקודה היותר עליונה. — אָמִיר, ראש האילן וכדומה.

בלט, בליטה.

גּב, *על, גַּב, *על גבי. — °גביהה, — °גביעה.  כמו חטטרת. — גבנון, גבנוני. — גבע, גבעה — גבשושית.

*דוכן.

הר.

זקוף.

*חטטרת.

מִגְדָל.

נֵס. —  נִשא, התנשא. — נשגב.

סלק.

עוג מלך הבשן, היה גבה קומה.  עוף. —עַ, . — עָלָה.  עֶלְיוֹן. — עֲנָק.

צוּק.

קוֹמָה. *קִפֵּחַ, דק וגבוה. 

רֹאש. — רם, התרומם.  רָמָה.

שמים. וכו'.

תמר, *מתמר ועולה. — תֹּרֶן, ובהשאלה לקִפֵּח, דק וגבוה.