, גְּבִנָּה, ש"נ, מ"ר גְּבִינוֹת, — עצם מזוני יעשוהו מן החלב על ידי העמדה, הקפאה, סחיטה וכו',  Käse; fromage; cheese: הלא כחלב תתיכני וְכַגְּבִנָּה תקפיאני (איוב י י).  הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין טפילה (נדר' ו ה).  שאל ר' ישמעאל את ר' יהושע כשהיו מהלכין בדרך אמר לו מפני מה אסרו גבינות עובדי אלילים אמר לו מפני שמעמידין אותן בקיבה של נבילה (ע"ז ב ה).  ואם עשה גבינות בדפוס של גוי וכו' שעשה בהם גוי גבינות שלו ביומו (התרומה, הלכ' אסור והיתר סד).  ראובן שמכר לשמעון גבינות ואחר ג' ימים פתחן ומצאן מרוקבין רקבון גדול ועפוש הרבה יש לשאול עיפוש הגבינות בכמה זמן ראוי רקבון ועיפוש כזה לבא בגבינה (שו"ת הרא"ש קב ט).  וכאשר היה מולח הגבינות מאותו המוהל היוצא וזב מן הגבינות היה מוסיף על הקיבה (הגה' מרדכי, פסח' תקס"ה). — ומשל: מי אכל הגבינה העכברים (ר"מ חגיז, משנ' חכמ' קנד).

°אֶטף, גומה קטנה שבגבינה.

*גִּבּוּן. — *גִּבֵּן.

*חִבֵּץ. — חריץ , חריצי החלב.

*עגול של גבינות. — עמד, *העמיד החלב.

קיבה, להעמיד בה הגבינה. — קפא, הקפיא, נקפית.