ב. גָּבִין

*, ש"ז, —  כמו גְּבִינָה: הדגין והגבינין המסודרין על גבי עלין ועל גבי קנים מפריק ואוכל   (תוספתא שבת יג יה)הגבינים שלהם  (של הנכרים) מותרות (מס' כותים ב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים