1, ש"ז, סמי' גְּבִיעַ, מ"ר גְּבִיעִים, —  א) כלי של מתכת וכדומה לשתות יין וכדומה, ארוך וצר, רחב מלמעלה וצר למטה, Kelch; calice; bowl: וימצא הַגָּבִיעַ באמתחת בנימן בראש' מד יב.  ואת גְּבִיעִי גְּבִיעַ הכסף תשים בפי אמתחת הקטן וכו' ואמרת אלהם (לאחי יוסף) למה שלמתם רעה תחת טובה הלוא זה אשר ישתה אדני בו שם ב-ה. וגביע גדול, שממנו יערו להכוס:  ואתן לפני בית הרכבים גְּבִעִים מלאים יין וכסות ואמר אליהם שתו יין ירמ' לה ה.  — ומ"ר:  הגביעים דומין לכוסות אלכסנדריאה שפיהן רחב ושוליהן צר רמב"ם, בית הבחירה ג.  גביעיה הן כמין כוסות שעושין מזכוכית ארוכים וקצרים רש"י שמות כה לא.  — ב) כוס הפרחים וקשוט מלאכותי בצורת כוס פרח, Blumenkelch; calice de fleurs; calix of flowers: גְבִעִים משקדים בקנה האחד (של המנורה) כפתר ופרח שמות כה לג.